סימן כה

עיי' ט"ז סי' קכ"ט ס"ק כ"א אם יש לעיקר השם כינוי אחר כו' אינו זלמן הכתוב בגט כו'. וס"ק כ"ב דא"כ יצחק חקין כו' אא"כ יש לכינוי ב' שמות של הקדש. וס"ק ל"ה דין השמות דאם יש שני כינוין לשם א'. ועיי' ב"ש גבי אייזיק. והנה ר"ג התקין לכתוב כל שום ולא די בשם א' אפי' העיקר אם לא נרמז שיש לו עוד שם אחר. וכשנרמז סגי אפי' אינו יודע מה השם דלעז ליכא וגם ניכר מי המגרש ע"י שמבואר שמו הא' בפי' וידוע הוא בשם זה ועל שיש לו עוד שם נרמז כל שום וחדשו הפוסקים דעל קיצור השם א"צ לרמוז. והטעם י"ל דלא דמי לשאר שם טפל שכשאין רמז עלי' בגט לא נתבאר בטוב מי המגרש אע"פ שכתב עיקר שמו שכיון שיש לו עוד שם ולא נרמז י"ל שאינו זה אלא אחר שיש לו שם זה. ועיין במכמ"א (שע' סי') דהוי כחצי השם כו'. משא"כ שם דנערות ה"ל כאלו נכלל בהעיקר שהרי בכלל ר' ק'. אע"פ שיש מי שיש לו העיקר ואין לו שם דנערות שהרי יש יצחק שאינו נק' חקין וא"כ יאמרו שהוא הוא המגרש ולא זה. אין לחוש דא"כ כשנכתב וכל שום יאמרו שהוא יוסף ששמו ג"כ שמעון ולא יוסף ששמו יוחנן. ואפ"ה אין פסול כל שיש לומר שזהו. רק כשלא נכתב כל שום ה"ל כוודאי שאינו נק' יוחנן. וא"כ לא זה הוא. וה"נ גבי קיצור השם דה"ל כנכלל בתוך השם ודומה לנכתב כל שום שיש לומר ג"כ ששמו שמעון ולא יוחנן כנ"ל. ואפ"ה אין לחוש. וצ"ע דמ"מ ל"ד לכל שום כיון שיש לומר דזה אין לו שם נערות כלל וא"כ לא נתבאר כ"כ שזהו המגרש. וצ"ל דס"ל דר"ג לא התקין אכה"ג כיון דאפי' מי שמכיר המגרש בשם דנערות לבד. עכ"ז כשיראה בגט עיקר שמו יבין שי"ל שזה הוא המגרש. כיון שעל כרחין הכינוי נמשך משום מובהק. משא"כ יוחנן לא נמשך מיוסף (ושורש הענין דמי שיש לו כינוי ע"כ יש לו שם מובהק זה. א"כ המכירו בשם דנערות מוכרח לידע שזהו שמו המובהק. משא"כ כשיש לכינוי ב' שמות קודש. ומ"מ קשה מאי שנא ממומר בשם ישראל שאינו מוכרח איזה שם הי'. וי"ל דהתם אסור כו'). לפי"ז א"ש סברת ט"ז דאם יש לכינוי מקור שני א"כ מי שמכיר המגרש בהכינוי לבד לא יכריח מן הגט שי"ל שזהו כיון דע"כ יש לו שם שבגט ג"כ שהרי אפשר שאין לו שם זה כלל כיון שיש לכינוי מקור אחר. אבל במה שיש לעיקר השם כינוי אחר אין לחוש דא"כ גם כשאין לו כינוי אחר עכ"פ יש שיש לו שם העיקר ואין לו הכינוי כנ"ל. מיהו צ"ע דא"כ חיים קחריים למה צריך לכתוב הכינוי דע"כ יש לו שם מובהק. ועוד הא רובא מרים ופורתא שרה צריך לכתוב שרה אף אם המיעוט מסתמא יודעים ששמה שרה ג"כ. וצ"ל דתרתי בעינן שידעו ע"כ שיש לו שם מובהק ושהכינוי נמשך ויש בו הברת שם המובהק. וכמו חקין מן יצחק דה"ל כנכלל בתוך העיקר כנ"ל. וצ"ל דאכה"ג לא תיקן ר"ג. במהרי"ק שורש פ"ו הכל יודעים שיש לו שם אחר כו'. צ"ע דלא עדיף מן שרה וכל שום שנז' בפי' וכל שום ואפ"ה פסול דתרתי בעינן שיכתוב עיקר שמו ושירמוז שיש לו שם אחר. א"כ נהי דהא דהכל יודעים הוי כוכל שום אכתי לא נכתב העיקר: