סימן טז

שם אבי העד ישראל והאריך עוקץ השמאלי של האלף עד שנראה כמו ח'. יש להקל. אם התינוק קורהו היטב. אע"ג דאם מכסים לו לפניו ואחריו יקרא ח':

ע' סי' קכ"ה סי"ח בהג"ה דבגט א"צ לכסות. ועג"פ ס"ק פ"ג דא"צ לכסות אף לד' מהרי"ט שבח"א סי' ל"ב ס"ק י"ט:

גם יש לצדד בשינוי קצת בשם אבי העד. ע' רמ"א סי' ק"ל סי"א. ומ"ש הב"ש שאין כן דעת הרשב"ץ י"ל דלא קאי אלא על שינה. שהעלה לאביו שם אחר. משא"כ בנד"ז דהוי רק טעות. דאפי' אם כתב ישחאל ג"כ נראה שהוא ט"ס. ואע"ג דבשם האיש כה"ג י"ל שאין לסמוך ע"ז. אבל בשם אבי העד אין להקפיד. ועוד דהרשב"ץ עצמו שבב"י רסי' ק"ל מבואר דלענין שמות עדים א"צ קריאת תינוק דלא חכים אלא אפי' תינוק חריף. ולפ"ז נ' מדבריו בעצמו שא"צ לכסות. דאם לא כיסה אותו לא גרע מתינוק חריף כו'. וע' ת' דרכי נועם אה"ע סי' ג' כ' דהא דבעי' קריאת התינוק היינו שלא יכסו לו האותיו'. דאם יכסו שאר האותיות יכולים לסמוך אפי' על גדול. ולכאו' משמע כן בפרש"י מנחות דכ"ט ע"ב דלא חכים. דאי חכים מבין שמחרף. משמע דלולי שמבין שמחרף. אלא שמבין ביותר תמונת האותיו' סמכי' עלי'. אך מד' שא"פ שלא הזכירו רק תינוק משמע דל"ס כ"א דוקא על תינוק. אך כ"ז לענין פיסול מדינא בשינוי האות. אבל בתיבה המופסק לב' י"ל דאפי' נ' לגדולי' שהוא תי' א' לפי ראות העין ולא מצד הבנת הפירוש סמכי' להקל: