סימן ג

בעז"ה לכבוד הרב המופלג החריף ובקי כ"ש מו"ה ליפא נ"י היילפרין מבאהסלאוו ע"ד השאלה מהאשה העגונה דמחניכם הגיעני שבוע העברה. הנה לפי כתבם הראשון יש עדות מספיק שבעלה של זו מת מאחר שיש שמו יעקב ושם עירו שיש לו אשה בבאהסלאוו דהרי זה כשם עירו. וכמ"ש בתשו' הר"ן סוף ס"ג עד שנדע שבעלה של זאת הי' דר באותו מקום עכ"ל וגם שם אחיו יוסף ושם עירו שהוא בזיטאמיר ומשרת בחנות. א"כ הוי וודאי כמו שמו ושם אביו ושם עירו וכ"כ בתשו' מהרמ"ל סי' ז' וז"ל שמאחר שהעידו יודא אחי' של גערפיל נהרג מעכומ"ז לא גרע מהא דאיתא בגמ' יצחק ר"ג בר אחתי' דרב ביבי כו' וא"כ בנ"ד שלא הוחזק באותו העיר איש אחר ששמו יודא אחיו של גערפיל בודאי לא חיישינן לאחר עכ"ל. וכ"כ בק"ע שבסוף ספר מכמ"א סי' פ' אות מ"ג בשם תשו' מהרשד"ם סי' מ"ז ונ"ז וע"ה. ובתשו' רש"ך הובא בק"ע סעיף שס"ב כשאומר שמו ושם רבו כלומר שהוא עבד של זה הוי כשם אביו עכ"ל. ונוסף ע"ז שם עירו דאחיו והסימן שאחיו משרת בחנות ואיתא בק"ע דהמכמ"א סי' ה' אות מ"א פלוני הרצען הוי כשם אביו וכן פלוני הצורף הריב"ל ח"ג ד"ח וכ"כ עוד בשם כמה תשו'. א"כ באחיו לבד יש שמו וש"א וש"ע. ונוסף ע"ז הסימנים שבפניו של הנאבד. ועי' בתשו' ב"י הובאה בק"ע סי' רי"א וז"ל שהסימן שאמר שיש לו גומות בפניו כו' סימן מובהק שאחד מאלף לא ימצא שיהי' לו כן ביותר עכ"ל. ובתשו' מבי"ט בק"ע סי' רך ושהוא אדום הפנים כו' ע"ש ואפשר כמ"כ בנד"ז סימן בינוני הוי. אך זה תלוי בבינת מעלתו אם הסימן בהרות שבפני' הנה כמו שהי' בבעל' של זו. ובודאי דלא הוחזק במחניכם באהסלאוו עוד אשה שנתעלם בעלה ושיהי' שמו יעקב וגם יוכלו לבדוק כן במחניכם. וא"כ הוי עדות המספיק לכו"ע היינו אף לפ"ד הרמב"ן והרשב"א דמחמרי בעדות אשה שמת בעלה כמו בגט הנמצא וכלישנא בתרא דר' זירא. וכתב בספר מרה"צ ס"ק ס"ז ססעי' י"ט בקיצור הדינים אות א' שלדבריהם צריך בדיקה באותה העיר כו' מ"מ בנד"ז הוי כמו בדיקה באותה העיר ובודאי דלעיר באהסלאוו אחרת אין לחוש מאחר שאמר במדינת רוסי' והזכיר באהסלאוו וזיטאמער ליכא למימר לחוש לתרי באהסלאוו ועל דבר שאח"כ אמר העד כי שמו יעקב מק' זיטאמער וגם אמר שאחיו יוסף משרת בחנות ואינו זוכר אם בזיטאמער או בבאהסלאוו ובנד"ז יעקב אינו מזיטאמער ואחיו משרת בחנות בזיטאמער נראה דשינוים אלו אין לחוש כיון שבכתב ששלחו תומ"י שלחו הענין כמו שהוא באמת שלא נז' כלל שיעקב הוא מזיטאמער כ"א שיש לו אשה בבאהסלאו וגם נזכר שאחיו יוסף משרת בחנות בזיטאמר כמו שהוא המעשה. עדותן ההיא עדיף משום שהי' תומ"י להמעשה ממש והעדות שהגיד העד אח"כ הי' אחר זמן רב יותר משנתים ימים י"ל שנתחלף לו בין שם עיר אחיו לשם עירו וכמו שאמר כן בעצמו שמסתמא מה שכתב אז הוא אמת כי אז זכר מסתם בטוב וכמו שמצינו כמה דברי' דלאלתר מהימני ולא לאחר זמן כמו דאיתא בפ' בת' דקדושין ד' ע"ג ב' שלשה נאמנים לאלתר ואע"ג דפירש"י שם אבל שאר כל הנאמנים נאמנים גם לאחר זמן מ"מ אנו רואים דלאלתר יש להאמין טפי אפילו למי שאינו נאמן לאחר זמן וכ"ה עוד במשנה פב"ת דיבמות דקכ"א ע"ב גבי הרי אנו באין מלספוד כו' וכמ"ש בש"ע אה"ע סי' י"ז סעי' י"ג בהג' ודוקא לאלתר כו' כו'. ועוד ראי' ברורה מסוגי' פ' המביא תניין ד' כ"ב ע"ב לא הכשיר ר' אליעזר אלא לאלתר אבל מכאן עד עשרה ימים לא והיינו משום דעד עשרה חיישינן שמא תנאה הוי בי' ושכחוה העדים ע"ש בפירש"י וא"ל לר' יוחנן שם י"ל רק עד עשרה ימים ולא עד זמן רב כזה מדפריך והכתי' למען יעמדו ימים רבים וע"ש בפירש"י ובתוס' והרא"ש ועכ"פ כשיש שינוי בין עדותן דלאלתר לעדותן בזמן רב אח"כ ודאי העדות דלאלתר עיקר וא"כ ה"נ בנ"ד כשיש שינוי בין העדות שהעידו לאלתר כששלחו כתבם לב"ד ובין מה שהעיד העד כששאלו אותו אחר שני שנים ודאי יש לסמוך על העדות שהעיד לאלתר:

ב) ואף שהעדות דלאלתר הי' כתבם הרי ר"ת התיר שישלחו העדים עדותן לב"ד כמ"ש בטור ח"מ סי' כ"ח סט"ו ועי' בכ"מ פ"ט מה' עדות הכ"א דמלשון הרמב"ם שם משמע לכאורה כפי' ר"ת. ואף לדעת רש"י שם הרי בעדות אשה מהני נמי מפי כתבם כמבו' בגיטין דע"א א' ובש"ע ח"מ סי' ל"ה סי"א. וכ"ת מ"מ עדות שמפי כתבם הוא רק מהני מדרבנן ועדותו שהעיד בב"ד הוי דאורייתא הא חד לישנא פט"ו דיבמות דקי"ז א' כל מקום שהאמינה התורה עד א' האיש והאשה שוין ואף דקיי"ל כלישנא בתרא שם מ"מ הרי הכא כששלחו כתבם לב"ד היו שני עדים וא"כ אף אם עדותן מהני רק מדרב' כפי' רש"י לא גרע מעדות עד א' שהעיד בפי' דמהני ג"כ רק מדרבנן וגם גרע ודאי משניים ששלחו כתבם לב"ד דמ"מ הן שנים. וא"כ כיון שהשנים העידו לאלתר יש לסמוך טפי וגם כמ"ש בג' רפ"ד דסנהדרין דל"ב ע"א שטר שכתוב בו כו' עד חיישינן שמא איחרוהו וכמ"ש בש"ע סי' ל"ד ס"ט. וה"נ כיון דעדותן ששלחו לב"ד מהני בעדות אשה לכ"ע. א"כ הריעותא שיצא ממה שהעיד אח"כ בע"פ בשינוי כיון שנשתהה שני שנים ויש לתלות בשכחה לא גרע מהא דתולין שמא איחרוהו כו' וכ"ש כששאלוהו הב"ד על השינוי שיש בין הגדתו זו שהעיד בע"פ בב"ד ובין עדותן הראשונה ששלחו כתבם לב"ד אמר העד הזה עצמו שבודאי יש לסמוך יותר על כתבם ששלחו לב"ד שמסתמא מה שכ' אז הוא אמת מפני שאז הי' סמוך ממש להמעשה וה"ז דומה למ"ש הכנה"ג בח"מ סי' כ"ט בהג' הטור אות כ"ט. אבל אם הם מודים לדברי המזימין שטר פסול כו' ע"ש וה"נ הרי הוא עצמו מודה שכתבו אמת יותר בשגם שבלא"ה השכל נותן כן. ועוד שהרי אז כתבו שני העדים כן בכתבם ואח"כ העיד רק אחד מהם. וי"ל ע"ז כהא דאמרינן בכתו' פ"ב ד' כ"ג ריש ע"א תרוויהו בפנוייה קא מסהדי והאי דקאמר נתקדשה ה"ל חד ואין דברי' של אחד. הרי אף שהוא אחד מהשנים אמרינן כן שאין דבריו של אחד במקום שנים ע"ש. ועוד שהרי אח"כ אמר ג"כ נידון אחיו שאינו זוכר אם הוא משרת בחנות בזיטאמיר או בבאהסלאוו ועל זה ודאי שכתבם נאמן שכתבו שהי' משרת בחנות בזיטאמיר כיון שעכשיו אומר רק שאינו זוכר כו' אין ספקו מוציא מידי ודאי הראשון וכיון שכן אנו רואים שעל כרחך נשכח ממנו ברוב זמן דבר זה א"כ כמ"כ גם זה שאמר שהוא יעקב מזיטאמיר יש לתלות בשכחה. אף דהטור ח"מ סי' כ"ח סט"ז כתב כל זמן שזוכר את העדות והב"י הביא פרש"י פ"ב דכתובות ד"כ ע"ב אבל הכא כיון דרמי עלי' אפי' טובא נמי כו' סמכינן אסהדותי' אי מסהיד עכ"ל. היינו בדלא חזינן רי עותא אבל הכא דמעיקרא תיכף להעדות העיד בענין אחר מכשמעיד עכשיו י"ל דתלינן שעכשיו שכח כדאמרי' בכתובות פ' אלו נערות דל"ג א' נתרי בהו מעיקרא אמרי אשתליין וע' בת"ש סי' י"ח ס"ק כ"ט דבאיכא הוכחה תלינן בשכחה מההיא דכ' המרדכי בדק הסכין והצניעו כו' ובפ"ק דפסחים ד' י' ע"ב ס"ל לרשב"ג דתלינן בשכחה שאני אומר השאילו לאחר ושכח ועי' בטור וב"י ססי' תל"ט והת"ש שם כ' דה"ט דרבנן דרשב"ג דלא תלינן בשכחה משום דליכא הוכחה לזה. אבל בנד"ז דאיכא הוכחה עצומה לזה י"ל תלינן בשכחה. גם י"ל דהכא לא הי' רמי' עלייהו כלל לזכור עדותן דקסברי שכיון ששלחו כתבם להרב דטשארנעוויץ מנידן הנפטר שוב לא יצטרכו עוד שנית וע"כ לא נתנו אל לבם כלל לזכור עוד הדבר. ועוד זכר לדבר ממ"ש בסדר אלי' ז' פ' ט"ז ר' ישמעאל בן אלישע אומר מה שיוכל האדם ללמוד בעשרה שנים יוכל הוא לשוכחה בשתי שנים כו' עד ואם הוא יושב י"ב חודש בטל ואינו שונה הוא מחליף את דברי החכמים זה בזה כו' ואם הוא יושב כ"ד חודש בטל ואינו שונה מאבד ומשכח אפילו ראשי מסכתותיו כו' עכ"ל. א"כ כמ"כ הכא שנשתהה הדבר כ"ד חודש ויותר עד ששאלו בב"ד לכן י"ל שהחליף שם עיר אחיו לשם עירו. ואין לומר דאדרבה הגדתם הראשונה הי' רק מפי כתבם והגדתם השני' הי' מפיו בב"ד א"כ הוא העיקר והגדה הראשונה חשוב כחוץ לב"ד. אך הא ליתא דנהי שלענין חזרה הי' אפשר לדון כן ע"פ תשו' הר"ן סי' מ"ז. אבל לענין שכחה יש לסמוך יותר ע"פ הגדתם הראשונה. וכמו שנת' לעיל דלאלתר יש לסמוך טפי טובא ועוד דהריטב"א בשבו' דל"ב ס"ל בעדות אשה כיון שא"צ הגדה בב"ד א"כ מה שהגיד חוץ לב"ד ה"ל כאלו נחקרה עדותו בב"ד ודקדק כן מדברי רש"י. וא"כ לדבריו כ"ש כששלחו כתבם לב"ד דמהני אפילו בשאר עדות לפר"ת ע"ש אין לחוש כלל על השינוי הנ"ל:

ג) אך מה שיש לחוש הוא מהשינוי שאמרו ששם אשתו צירל ובאמת שמה שרה רק שם אמה היינו חמותו ציריל ואם היינו יודעים שאמר כן הנפטר במתכוין וא"כ אמר שקר בזה י"ל דשוב אין להתירה ע"פ דבריו כלל דכיון שמשקר בזה יש לחוש שכל העדות שקר כמו שהוכחתי בתשו' א' מהסוגי' דשבועות דמ"ח ע"א גבי אחד אומר גבוה שלשה קומות כו' אף שאין כן דעת התשב"ץ ח"א סי' ס"ו שהביא בתשו' ב"א סי' כ"ד אלא שאפשר שיש לתלות בטעות אם שהנפטר עצמו נתחלף לו משם חמותו לשם אשתו כיון שהגיד זה סמוך ממש למיתתו שהרי אפילו במסוכן ארז"ל בגיטין דס"ו דאגב פחדי' טריד ולא פריש ולכן א"צ לומר תנו כ"ש הכא שתומ"י אחר שאמר להם התחיל להיות גוסס ואע"ג דהתם היינו רק דלא פריש י"ל כמ"כ יוכל להיות שנתחלף לו השם וגם כיון שלא דר עם אשתו רק איזה עת. וראיתי ברא"ש פ"ק דגיטין ססי' י"ז שכ' דשכ"מ אין דעתו צלולה עליו ורגיל לטעות ועי' בתוס' סוף ב"ב דקע"ה א' סד"ה חזר ואמר ואף את"ל דאין לתלות בזה י"ל שהוא אמר ששם חמותו צירל והם טעו וקסברו ששם אשתו צירל וה"ל סימן העשוי להשתנות ואין מטילין מחמתו ספק בהעדות המספיק כמ"ש בתשו' הר"ן סי' ל"ג וכמ"ש בכה"ג בתשו' ב"א הנ"ל:

ד) אך מה שיש לספק דאף שנתלה בטעות שלא לסתור העדות המספיק עדיין נא' מאן מפיס שהטעות הי' בשם אשתו שמא הי' הטעות בשם העיר היינו שאשתו היא בעיר אחרת ובאמת שמה צירל. ובעלה של זו קיים. אך במ"א כתבתי דבשם העיר לא שכיחי דטעי מה גם שם העיר מפורסמת משא"כ בשם האשה כנ"ד יש לתלות טעות משם חמותו לשם אשתו. ועוד נראה דבנד"ז אף אם נא' שטעה בשם עיר באהסלאוו עדיין יוכל להתברר דהעדות היא על בעלה של זו משום שא' שיש לו אח ושמו יוסף והוא עוסק בחנות בזיטאמיר וא"כ אם יבדקו בזיטאמיר ובודאי ימצא שאין שם יוסף אחר משרת בחנות שיהי' לו אח שנעלם מן העין ולא נודע דרכו ושמו יעקב כ"א בעלה של זו שאחיו יוסף משרת בחנות שם וא"כ עי"ז לבד יש ג"כ עדות מספיק שבעלה של זו הוא הנפטר כמ"ש הר"ן בתשו' הנ"ל דשמו וש"א וש"ע הוא לאו דוקא אלא כל שמעיד בדבר ברור שא"א לספק באחר משיאין את אשתו אעפ"י שלא הזכיר את שמו ובנ"ד הרי גם הזכיר את שמו יעקב וגם שם אחיו ושם עירו של אחיו ושהוא שם משרת בחנות דהוי כמו שם אביו של אחיו. א"כ ע"י בדיקה ופישפוש יגיעו לדבר ברור דודאי הוא בעלה של זו ואין לחוש שמא זה מכמה שנים הי' שם יוסף אחר משרת בחנות דיוכלו לסמוך ע"ז על שישאלו כל בעלי החנויות שבזיטאמיר אם זה מערך שנת תקצ"ח עד עתה לא הי' אצלם משרת יוסף ואם הי' יבררו ממנו אם יש לו אח יעקב שנעלם ולא נודע מה הי' לו. ועי' בק"ע סעי' קצ"ח סמכינן אבדיקה וחיפוש כזה וע"ש סעי' ק"ד וסעי' שס"ז דלשכחה לא חיישינן ובודאי יתברר כן כי האמת כן הוא. הרי אף אם נספק שמא טעה בנדון עיר באהסלאוו עדיין יש עדות המספיק שבעלה של זו הוא הנפטר. ואף גם אם נא' שהטעות נפל בנידון עיר זיטאמיר שמא אמר לו עיר אחרת מה שזה רחוק מאד כי היא עיר מפורסמת ביותר עדיין אם נתפוס שלא טעה בעיר באהסלאוו יש עדות המספיק שבעלה של זו הנפטר שהרי אמר שיש אשה בק' באהסלאוו ולשון זה משמע לכאורה שהוא מתושבי ק' באהסלאוו דזה עדיף ממ"ש הרמב"ם והש"ע סעי' י"ח כשתלך למקום פלוני אמור להם דכ' הב"ש שם ס"ק נ"ז דהוי כאלו אמר בפי' פלוני מאותו עיר וכ"ש הכא שאמר שיש לו אשה בק' באהסלאוו משמע שקביעותה ודירתה שם וא"כ ע"י בדיקה ופשפוש כהנ"ל שאין שום אשה בבאהסלאוו שהיא עגונה מבעלה ששמו יעקב זולתי אשה זו שאנו דנין עלי'. הרי עי"ז יש דבר ברור שבעלה של זו הוא הנפטר ועי' בסעי' י"ט מחפשין באותו העיר כו'. וא"כ מעתה א"א לדחות עדות זה אא"כ נא' שטעה בשני העיירות שלא זיטאמיר אמר ולא באהסלאוו כ"א עיירות אחרים ובודאי שטעות זה רחוק וזר בתכלית הזרות להיות שני טעותים עצומים כאלו וא"כ מאחר דממ"נ טעה רק שהספק אם הטעות משם אשתו לשם חמותו והוא בעלה של זו או שהטעות בשני עיירות הנ"ל ואינו בעלה של זו א"כ פשיטא דתלינן הטעות בשם האשה. וכמ"ש בתשו' הרא"ש כלל מ"ה סכ"ה ועל כרחין טעה או בקביעות החודש או בין שלישי לרביעי. ובימי השבוע לא שכיחי אינשי דטעו הלכך ע"כ תלינן טעותי' בקביעת החודש ואין כאן הקדמה כלל והגט כשר עכ"ל. ואף שבאו"ת סי' מ"ג ססק"ב מסיק דהריב"ש סי' קי"ז מספקא לי' במה לתלות הטעות הנה בנתי"מ שם השיג ע"ז כשהטעות בשני ימים ע"ש ולפ"ז כמ"כ בנ"ד לטעות בשני עיירות:

ה) ועוד דטעות כזה בנ"ד רחוק הרבה יותר מנידון דהרא"ש דהוי טעות יום א' בימי השבוע משא"כ הכא הוי שני טעותים עצומים ומצינו בגמ' דלדבר דלא שכיח כלל וכלל לא חיישינן אפי' באיסור אשת איש והוא הא דאיתא פ"ב דגיטין די"ט סע"ב מזוזתא ביני דני לא שכיח וסמכינן ע"ז לומר שאינה מגורשת כו' ואם קבלה קדושין מאחר א"צ גט. ועי' בש"ע סי' קל"ו ס"ה והא דגבי גברא חרוכא חיישינן גם למאי דלא שכיח י"ל משום דהפסתא דידה מגוף אחר וממ"נ א' ערק לעלמא עי' ב"ש ס"ק ק"ס ועוד דאין כל לא שכיח בגדר א' דדוקא לדבר דלא שכיח כלל וכלל לא חיישינן ועוד והוא העיקר דגבי מזוזתא יש עוד הוכחה לזה והוא דמלבד דמזוזתא ביני דני לא שכיח עוד זאת שאם תא' שנתן לה גט נצטרך לומר שהגט אבד מביני דני וגררוהו עכברים. ע"כ הוי תרי תיוהי. לומר שמה שזרק לה נאבד וזה הנמצא הוא ג"כ דבר דלא שכיח כלל הא לא אמרינן. לכן אמרינן שזהו שאבד זהו הנמצא וזה כעין מ"ש התוס' ספ"ק דב"מ די"ח ע"ב סד"ה נפק כיון שזה האיש שואל גט וידעינן שאבד גט כו' ע"ש. וא"כ ה"נ בנ"ד כיון דהאשה זו עגונה מבעלה וידעינן שנאבד בעלה ונעלם מן העין זה שנים רבות ואין אנו מכירים אשה אחרת שג"כ נעלם בעלה ומעתה כשיש עדות רב ועצום שבעלה של זו מת אף שיש בו נדנוד איזו ספק כיון שהספק הוא דבר דלא שכיח כלל היינו שיפול הטעות בשני העיירות גדולים ומפורסמים הנ"ל ע"כ מצרפינן אבידה זו לומר זהו שאבד זהו הנמצא ותלינן הטעות בשם האשה שנתחלף משם חמותו כנ"ל ע"כ אחר החיפוש והבדיקה היטיב בזיטאמיר בענין יוסף שבחנות שיש לו אח יעקב שנעלם אם יתברר שאין רק יוסף אחיו של זה בעלה של זו דהיינו ע"י שישאלו כל בעלי החנויות שבזיטאמיר אם זה מתחילת שנת תקצ"ח עד עתה לא הי' אצלם משרת יוסף זולתו זה ואם הי' איזה יוסף יבררו ממנו אם יש לו אח ששמו יעקב שנעלם מן העין ולא נודע מה הי' לו וגם בק' באהסלאוו יתברר שאין שום עגונה שנעלם בעלה זולת אשה זו אפשר שיש להתירה מכבלי העיגון אם נתפוס בשם צירל הוא כענין סימן העשוי להשתנות שטעו משם חמותו לשם אשתו כמ"ש לעיל אות ג' ומ"מ למעשה לא השבתי על שאלה זו מאומה כי קשה הדבר להתירה מאחר שהטעות בשם האשה ממש. ומיהו בשו"ת בית אפרים חאה"ע סי' כ"ד התיר למעשה בענין כזה ממש: