א

סימן תנד

בעזה"י אור ליום ג' ו' מ"ח כבוד ידידי הרב המופלג הותיק וכו' כ' מו"ה יצחק יואל נ"י מו"צ דק' לובען. מכתבו הגיעני ע"ד עובדא דאיקלע לידו וזה לשון רומע"ל הלכה למעשה דאתי לידי שסדרתי גט אחד לשכ"מ ישראל מפה ולא רצה בשום אופן ליתן גט רק על תנאי ומחמת שהי' עיגון גדול שיש לו אח אשר נלקח לעבודת הקיר"ה זה כמה שנים ומחמת שהוא רחוק כמה פרסאות לא נשמע ממנו מכמה שנים שום ידיעה אם הוא בחיים אם לאו. ולהשכ"מ הנ"ל אין לו שום זרע קיימא. ע"כ הוכרחתי לעשות כרצונו לסדר גט על תנאי לישראל זה ולאחר שקבלה האשה הגט לא נקרע כשאר גיטין מחמת שהוא על תנאי רק מחמת שהוצרכתי לנסוע לדרך על איזה צורך ויראתי לישאר הגט ביד האשה אולי קודם מיתת הבעל יהי' איזה קלקול וריעותא בגופו של גט מחמת שיהא אצלה ולא תשמרנו כראוי וכן חשש שאר ריעותות שהניחה את הגט במקום שאינה רשותה בשעת מיתת הבעל ע"כ אמרתי בפניה שתתנה את הגט ביד הסופר והבטיח' שכירות להסופר בעד זה א' רבע כסף וצויתי לסופר בעת שיראה להשכ"מ הנ"ל דתקיף ליה עלמא יראהו למסור הגט ליד האשה קודם מיתתו כי לא ראיתי מהמגרש שום סימני מסוכן ואח"כ בו ביום נסעתי לדרכי וביום שלאחריו נטרפה עליו השעה וחיים לן שבק וג"פ נשאר ביד הסופר אשר לא הספיק למסור לידה והאשה הנ"ל היא רכה בשנים ושוקד דלתותי מדי יום ביומו לכתוב לחכמי הדור למצוא לה עזר ותרופה עכ"ל. ואתו הסליחה על אשר איחרתי להשיב וכעת אומר ובאתי ג"כ בקצרה מחמת טרדות והנה בספר מכתב מאליהו שער ח' סי' נ"א החמיר בזה הרבה וז"ל ולענין היכא דהגט קיים אלא שלא נמצא ביד האשה בעת מיתת הבעל כו' עד ג"ז לא יועיל ואף שהביא שם שמדברי מהריב"ל ח"ג סי' כ"ג נראה דמועיל כשהוא ביד מי שמפקידתו אצלה וכ"ד מהרשד"ם עכ"ז חלק עליהם ושכ"ד מוהראנ"ח. אמנם בספר בית מאיר על אה"ע סי' קמ"ה מצאתי שהקיל בזה בדיעבד וז"ל משא"כ כשהיא מוסרתו לפקדון ביד הרב נהי דלא הוי ממש חצירה שתהא מתגרשת בתורת חצירה מפני שאינה עומדת בצידו מ"מ לא גרע מצדי רה"ר ומתגרשת בקבלתה דהא לא יצא מרשותה כיון שמפקדת אותו בידו והוי ממש חצירה ומקום הראוי לקנין משיכה הוא כמבואר בש"ע ח"מ סי' קצ"ח ס"ט בהג"ה עכ"ל. ולפע"ד יש לסמוך בזה למעשה על דעת הגאון הבית מאיר. מכמה טעמים. ע"כ אם דעת מע"ל להתירה יוכל להתירה. ובפרט שהוא מקום עיגון גדול. ויקבל החוה"ש מאדה"ש:

אה' הדו"ש מנחם