א

סימן תנג

עמ"ש הק"נ ספט"ו דיבמות אם עשתה ש"ק י"ל דמהני אם זיכה לה הבעל ע"י אחר. ולכאורה הוא נגד הגמ' חולין י"ב א' ואזל אינש אחרינא ותרם וה"ל תורם שלא מדעת כו'. ופסקו הרמב"ם פ"ד מה"ת ועמ"ש חה"ר נדרים ל"ו ב'. ועוד ראי' ממ"ש הר"ן ר"פ התקבל בפי' לפיכך כו'. ע' א"ח ס' שס"ט ותי"ט ומהרמ"ל ורז"ל וק"נ ספ"ז משמע מק"נ דכהשליח נתכוין לזכות דרך זכי' ומי שמזכין לו והמזכה הי' מכוונים... מהני. וע' תוס' קדושין כ"ג ב' חה"ר. ולכאורה... איפכא וצ"ע כי י"ל דשליחות וניחא לי' היינו זכי' א"כ כשהשליח נתכוון לזכי' היינו שליחות ודו"ק. עי' תוס' בכורות י"ג הפודה פט"ח של חבירו ובמל"מ פ"ד מה"ת: