א

סימן תלז

לכבוד הרבנים המפורסמים דק"ק האראדאק יצ"ו. מכתבם הגיעני. והנה אני מעתיק לכם מה שהשבתי נידון שילוח גט ע"י הפאצט במקום דלית ליה שליח. והשאלה הי'* בגט שהבעל הרחיק נדוד במדינת צרפת והאשה יושבת עגונה. וא"א שיגיע הגט כ"א ע"י הפאצט. כתבתי במ"א שצריך להיות הגט על ידי שליח לקבלה. ואח"כ פעם שני ע"י שליח להולכה. היינו שבתחלה תעשה האשה ש"ק. שתמנה האשה בפני ב"ד שבעירה איש אחד שבשם שיקבל ויזכה לה הגט מבעלה. כי הנה במכמ"א שער ששי סי' י"ג חלק על פסק הב"י בשו"ע סי' קמ"א סעיף ל"ה מחוזק דעת רמ"א בהג"ה שם כחומה בצורה מדינא. ולא ממנהג לבד. וע"ש שזה מתרי טעמי. וגבי ש"ק בכה"ג די"ל דזכות הוא לה נחלשו שני הטעמים. היינו דגם להדיעה שהביא שם שא"א למנות שליח הולכה שלא בפניו. י"ל דיכולה האשה למנות ש"ק שלא בפניה. משום שי"ל שהש"ק ג"כ זוכה לה הגט. ובזכי' הרי זכין לאדם שלא בפניו. וכן משמע מדעת הסמ"ג בסדר הגט בשם מורו רבינו יהודא בשם רבינו יצחק דבש"ק מהני מינוי שלא בפניו. מטעם דהו"ל כמו זכין לאדם שלא בפניו יעו"ש. וכן כתב רי"ו נכ"ד ח"ג בשם התוס'. דמינוי שליח שלא בפניו מהני בש"ק ולא בשליח הולכה. וצ"ל מטעם הנ"ל. וכן כתב בב"י בסימנים שבסוף הטור סי' קמ"א וז"ל בשליחות האשה היכא דקיי"ל שהיא רוצה בדבר לא בעינן שמיעת קולה עכ"ל. והוא שם בב"י קודם ד"ה בעל שכתב גט לאשתו ואח"כ נתייחדה עמו. בשם הרשב"א בפרק התקבל ובשם הר"ן ס"פ כה"ג ד"ה אמר רבא הא וודאי מבעי' לי. וכן דעת רש"י הובאה בתשובה בא"ז. והובא בתשובת הרר"א מזרחי ח"א סי' ס"ז. הביאו המכמ"א בשער ששי סי' ב'. וכתב שילמדו המגרש לומר התקבל וזכה בגט זה לאשתי דהוי שליח ממ"נ עכ"ל יעו"ש באריכות. ונכון שגם האשה כשתמנה השליח לקבלה תאמר ג"כ שני הלשונות הללו שיקבל ויזכה לה הגט. הטעם השני. שיש עדיפות בש"ק משום דכאן קשה להשיג קיום על הגט. ובש"ק יש דיעות שא"צ קיום. כמ"ש הר"ן ריש גיטין. וכן הביא בספר בית מאיר רס"י קמ"ב. אעפ"י שלפע"ד יש הרבה חולקים ע"ז. מ"מ צד גדול הוא עכ"פ. לכן מצד הנך תרין טעמי צריך שיהי' הגט ע"י ש"ק תחלה. אמנם אח"כ צריך להיות ג"כ נתינה ב' ליד האשה דווקא ע"י שליח הולכה כפסק הרב"י בשו"ע סי' קמ"א סעי' ל"ה. כי יש מעלה גדולה בשליח הולכה. והוא שיהי' הגט בפנינו ויותן ליד האשה ממש. ועוד איזה מעלות. וגם עי"ז יוחזק ג"כ קיום הגט ביותר. כאשר יהי' עכ"פ הגט עם החתימות עדים ועם ההרשאה ועם חתימת יד הבעל כדלקמן יבוא כ"ז לפני הב"ד דכאן מקום האשה. ע"כ השבתי על שאלה הנ"ל. ועתה לענין השאלה במחניכם שהיא ג"כ במקום עיגון גמור אפשר להתיר ג"כ ע"י ב' הענינים הנ"ל דש"ק ושליח הולכה. ולא כמו שראיתי מקילים ע"י שליח הולכה בלבד. זה לא נראה לע"ד כלל. ונעלם מעיניהם דברי המכמ"א שער ששי סי' י"ג הנ"ל. וראיותיו חזקים ונכונים. וצריכים מעלת' לכתוב היטב המעשה ב"ד במחניכם בענין עשייתה את השליח קבלה ולשלוח לשם:

והנה בנד"ז שיש איש במקום שהבעל שם באדעס. והוא ממחניכם ק' הראדאק שהאשה מכרת אותו. אזי תמנה את זה האיש שיהי' שליח לקבלה. דזה עדיף טובא מאם תמנה איש שאינה מכרת אותו. שיש בזה כמה פקפוקים. ואח"כ כשהבעל ישלח לה הגט ע"י פאצט במחניכם. ימנה ג"כ לשליח הולכה את איש שהוא מכיר במחניכם שיהי' הוא שלוחו ליתן הגט זה לאשתו. וגם נכון שיגמרו מעלתם עם האיש הזה עתה שיקבל עליו שליחות ההולכה. ויודיעו כן במכתבכם לשם. שהאיש הזה רצונו לקבל עליו להיות שלוחו של הבעל להולכה כאשר יבקשנו הבעל:

והנה בענין הקיום. אף שיש אומרים דש"ק א"צ קיום. מ"מ הרי הרבה חולקים ע"ז. ולכאורה תלוי הדבר משני הדיעות שבשו"ע סי' קמ"ב סוף סעי' י"ג וסעי' י"ד. וכאן אפשר לתקן ע"י שהבעל עצמו יקיים ההרשאה והגט שנעשה הכל כדין התורה ויחתום ע"ז. וחתימת הבעל וכתבו יוכלו להכיר כאן במחניכם. וא"כ הרי זה דומה לדין בעל שהביא גיטו שא"צ לומר בפני נכתב ובפני נחתם. כדאיתא בגמרא פ"ק דגיטין ד"ה ע"א. ועיי' ב"ש סי' קמ"ב סעיף י"ד ס"ק כ"ז:

בנידון* כתיבת השמות יש כאן צע"ג. מחמת שהמגרש אומר ששמו ושם אביו מתולדתו אינו כמו שנקרא. ועיי' ב"ש סי' קכ"ט ס"י. ובג"פ סי' הנ"ל סעיף הנ"ל וסוף ס"ק מ"ט ד"ה סוף דבר. ועיי' עוד בשו"ע סי' ק"ך סעי' י"ג. ולכן למעשה נ"ל שאעפ"י שבכל הגיטין עכשיו אין כותבין וכל שום. מ"מ כיון דהב"ש רס"י קכ"ט סק"ב פסק דלפעמים כשאינו ידוע השם דמקום נתינה כותבין וכל שום. ע"כ י"ל דכאן יש גם כן הכרח לכתוב וכל שום והיינו לכתוב בהגט יחזקאל בן יעקב וכל שום אחר וחניכה דאית לי ולאבהתי. רק צריך לחוש שלא יקפיד המגרש ע"ז. ולכן בתחלה יאמר הרב המסדר הגט להמגרש. איך שמחמת חילוף השמות שבכאן בשמו ובמה ששינה שם אביו לכן צריך לכתוב וכל שום. וכשיסכים המגרש ע"ז נראה דאין חשש. וזהו כעין פסק הב"ש ס"ק י"ב הנ"ל. ולא נעלם ממני דברי הט"ז ס"ק כ"ט. אך הכא שאני כנ"ל. וגם עיי' דרכי משה סי' קכ"ט ס"ק כ"א. ואם לא יסכים המגרש להמסדר לכתוב וכל שום. לכאורה די שיכתוב יחזקאל בן יעקב לבד. עיי' בג"פ תחלת סעי' י"ח ס"ק צ"ב משם יתבאר דשם יחזקאל הוא עיקר בכאן:

בקשתי שלא יכתבו מעלת' לשם בשמי כל זה. רק יכתבו שזהו בהוראות הרבנים הגדולים דק' וויטעפסק: