א

סימן תכח

[ר"פ משו"ת חאהע"ז סי' רטז] שני יב"ש אע"ג דאין מוכח דומ' למלכה מלכה. ול"ד לב' משמעות בגט דפסול אפי' בטופס והשם תורף י"ל דהכא ידים מוכיחו' שהכוונה כדבעי. ועוד דשם ג"כ במערער. מלישני רפ"ק דקידושין אין [ראי'] דהכא מוכח דמגרשה דלהכי יש ידים מוכיחו' בגט משא"כ בקדושין ספק הוא רפ"ק דנדרים הט"ג אות ח' חוה כ' דוקא חוה שנכתב בתורה בלא א' יש חשש כשנכתב בא'. ע' ט"ג ש"נ אות ר' סק"ג דאם כ' ראשיא בא' ג"כ כשר. והגם שאפשר לקרות בקמץ. ע' תה"ד רס"י שלא גבי מיכל ובחמ"ח סס"י קכ"ט גבי מילכה. אך מפני שנתכוין לשם ראשי' הוי כאילו כ' קמץ. ורשיא בפתח וראשי' בקמץ הם ב' שמות ע"ד שא' בע"ז דל"ב אב"א גודא לחוד גודע לחוד. הרי שאפי' בשינוי מועט הוי ב' שמות. וכדאמרינן בעירובין די"ג א' כיון דאינתקא לשם רחל לא הדרא מינתקא לשם לאה. ואע"ג דהתם מיירי דאינתיק לשם אחרת שאינה של בעל זה. משא"כ הכא שהרי היא המתגרשת ובשבילה כתבו הגט אלא שטעו בשם העצם שלה מ"מ י"ל דמה שכיוונו בשביל שם אשה אחרת הו"ל כאלו כ' בשביל אשה אחרת וכאלו כתב בקמץ. ולפ"ז אפי' הי' כותבין בלא א' והי' הכוונה בשביל ראשי' ג"כ הי' פסול: