א

סימן תכ

[מצאנו מכי"ק ואם כי סותרת להנדפס בשו"ת אה"ע סי' רט"ו. מצאנו נכון להעתיק גם את זאת והב"י] ע"ד הגט להאשה הנק' יודתי' לפי מה ששמעתי שאאזמו"ר הגאון צוה לכתוב אנת אנתתי דמתקריא בשא. כמו כן היה צריך לכתוב כאן אנת אנתתי דמתקריא יודשא:

אך כמדומה לי ששמעתי מדו"ז הה"ג ר' ליב ז"ל שחזר בו רבינו ז"ל בסוף ימיו וצוה לכתוב בתיה. לפ"ז גם כאן היה צריך לכתוב יודתיה. וגם שמעתי שב"ד דוויטעפסק כותבים יודתה בלא יוד אחר התיו וידעתי שאירע כה"ג במקום א' שנכתב יודתיה והי' עוררים ע"ז להצריכה חליצה. וכן באמת יש פקפוק ע"ז לכתחלה עכ"פ. ואין הפנאי גורם להאריך בזה בטעמי כל סברא כ"א יבין מדעתו ולמעשה נ"ל לכתוב וליתן תחלה גט א' יודתיה. ואח"כ לכתוב וליתן גט שני שיהיה נכתב בו אנת אנתתי דמתקריא יודשא. והיינו בלי להזכיר בו יודתיה כלל רק אנת אנתתי דמתקריא יודשא. ובזה יצא י"ח לכל הדעות: