ו

והנה ממה שהחמיר התה"ד סי' רל"ג ורמ"א במי ששמו חזקיה וכו' חזקיהו אע"ג דברוב מקומות נכתב על חזקיה המלך עצמו חזקיהו. נלע"ד מזה ראיה דלא סמכי' על מה שהאותיות מתחלפים במקרא כמו ישי יכשירוהו כשכתב אישי מפני שנמצא כן במקרא. דא"כ אמאי פסול כשכ' על חזקיה חזקיהו שנמצא כן במקרא במקומות רבים. וכן בידוע ששמו אליהו בו' וכ' אליה פסל הב"ש אע"פ שהנביא אליה בוי"ו נק' כן בלא ו' ג"כ אע"כ צ"ל דלא סמכי ע"ז משום דתלי' דהכתוב לדרשא נכתב כמ"ש בתה"ד שם גבי דוד. ולא אמרי' משום דהכל א' בין ביו"ד בין בלא יו"ד וגבי דוד ביו"ד הכשירו שאין כאן שינוי במבטא. ואע"פ שיש לחלק בין שהחילוף במקרא מצד שהאותיות בטבעם מתחלפים כמו יעלוז יעלוס כנ"ל וכה"ג. דבזה סמכי' להקל בגיטין ג"כ משא"כ כשהחילוף במקרא בחזקיה חזקיהו בוי"ו לא סמכי' ע"ז להקל. מ"מ באמת אין לסמוך על חילוקים דקים במקום שאפשר שהרי יש ג"כ סברא להיפך דבחזקיה יש לסמוך טפי להקל שאנו רואים שהכתוב לא הקפיד בשם זה ממש על הוי"ו וכותב פעמים כך ופעמים כך ואפ"ה לא סמכי' ע"ז וי"ל דכ"ש בשאר אותיות המתחלפים אין להקל בגט משום דבעי' ידים מוכיחות ולא לדרשא בא לגרשה:

קיצור (א) נת' דלכתחלה צריך לכתוב איטא ואין להשגיח על מ"ש בס"ג. ומה שמקור השם מיוטא אינו מועיל. וראי' מסערליין ונהמה. ועל דיעבד יש ראי' לפסול מענין בורייש שבמרדכי ומענין זוהי זויי שבמהרא"ש סי' למ"ד:

(ב) נת' עוד ראי' להחמיר מתשובת מהריב"ל ח"ג סי' ס"ח בשינוי מקושטנדינה על קושטנטינה ומתשו' מהרח"ש. ומתשו' הרא"ם:

(ג) מה שיש ראי' להקל מוייבוש פייבוש דכשר השינוי. ושצ"ל זה גופא הלא אייר ייר פסול. ושרה שרי הוי שינוי שם בתורה אלא הטעם י"ל משום דהשינוי רק בכינוי ושם העצם נכתב בטוב ומש"ה הקיל רמ"א:

(ד) מוכיח איך מן אי על י הוי שינוי גדול:

(ה) אך ממהרי"ט משמע להקל באותיות המתחלפים אפי' בשם העצם אפי' בתחלת התיבה כמו זאפירה סאפירה. אך הג"פ לא ס"ל כמהרי"ט. וגם יסוד היתר דמהרי"ט הוא מפי' מהריב"ל במהרא"י. ובאמת ד' מהרא"י יש להם פי' אחרים אשר לפי"ז נפל יסוד ההיתר. ובפרט בהיותו שם העצם ובתחלת התיבה. וראי' מדהחמירו בחזקיה שכתבו בתוספת וי"ו לבסוף אף שנמצא כן במקרא פעמים רבות:

(ו) נת' מ"ש מאלי' בוי"ו דכתב בלא ו' פסול. אע"פ דג"כ כתיב בתורה וכן חזקיה שכ' בוי"ו. דוד לדרשא. ובדיעבד כשר משום שאין שינוי במבטא: