ה

אך מה שעומד לנגדי הוא ממ"ש בס"ש בשמות נשים אות זיי"ן וז"ל זאפירה כתב הרב מוהרי"ט ז"ל וז"ל אמרו כי בלשון יון כותבין בזיי"ן אמנם במבטא הספרדים קורין בסמך כו' לכן אני אומר כי בני רומאנייא במקומותם ובמושבותם יכתבו בזיי"ן כמקראם ובני ספרד יכתבו בסמך ובכל ענין נ"ל שאין הקפידה בדבר שהזיי"ן מתחלפת בשין (בסמ"ך ובצדי"ק) כמו יעלוז שדי (תהלים צו. ב) ולא יעלוס (איוב כ. יח) והיא מצער אנוס מזעיר. זעקה צעקה עכ"ל מוהרי"ט. וכן יש עוד הרבה יעלזו חסידים (תהלים קמט. ה) נתעלסה באהבים (משלי ז. יח) כנף רננים נעלסה (איוב לט. יג) עלץ לבי בה' (ש"א ב. א) ואעלצה בך (תהלים ט. ג) והכל לשון שמחה ועליזות כי זסשר"ץ מתחלף:

והנה הס"ש שם הסכים לדברי מוהרי"ט ג"כ דאף בני רומניא שמבטא שלהם זה השם בזיי"ן עכ"ז אם כתבו בסמך כשר. אלא דצ"ע דא"כ נימא דג"כ אם נכתב בצדי"ק צאפירה כשר דהא זיי"ן וסמ"ך מתחלפים על צדיק כנ"ל. וזה לא שמענו גם למוהרי"ט והס"ש דרק בזיי"ן וסמ"ך הכשירו מפני שבני רומאניא מדברים זה השם בזיי"ן ובני ספרד בסמ"ך והכשירו גם לבני רומאניא בסמ"ך כיון דזיי"ן וסמ"ך מתחלפים. אבל מ"מ לא הכשירו גם בצדיק. וזהו סיוע למ"ש הטיב גיטין בש"נ אות ז' סק"א דדוקא בכה"ג שהם קרובין במבטא ויש שלשונם גסה ויש שלשונם רפה וכל הקורא מרגיש שהוא שפה אחת ודברים אחדים משא"כ בשאר חילופים אע"ג דהז' מתחלפת בצדיק ובשין ימנית כו' החילוף פוסל בהם כיון שבמבטא הם רחוקים זה מזה אין זה מציל מה שבמקרא מתחלף לפעמים עכ"ל. וכן מבואר בג"פ סי' קכ"ט סס"ק ק"ל וז"ל ואם במקום שי"ן וסמ"ך כתב צדיק יש להחמיר טפי כו'. אמנם ראיתי בספר שמות דמהרי"ט כ' שם בוליצא בצדיק ומהרח"ש כ' בוליסא בסמ"ך וכתב המחבר שם דזה תלוי במבטא הלשונות ואשכחן דצדיק וסמ"ך מתחלפין כמו יעלוס יעלוץ יעו"ש כו' והאריך עד וכן סמ"ך וצדיק יש מבדילין במבטא ויש שאינם מבדילין ולמבדילין במבטא יש להחמיר ולפסול עכ"ל. הרי פסק דלמבדילין במבטא יש להחמיר ולפסול ואע"ג דסמ"ך וצדיק מתחלפין במקרא כנ"ל:

ולכאורה הג"פ פליג בנדון דזאפירה וסאפירה שהקיל מהרי"ט וגם הט"ג שם הניח בצ"ע דברי מהרי"ט הנ"ל. ומעתה לדברי מהרי"ט והס"ש יש לומר להקל גם בנ"ד דאע"פ שבמבטא שלנו יש הבדל גדול בין אי ליי עכ"ז אין הפרש זה גדול מהבדל בין זא סא דאע"פ שזסשר"ץ הם ממוצא א'. משא"כ היו"ד הוא מאותיות החיך והאלף מאותיות הגרון עכ"ז אין ריחוקם גדול כ"כ. וה"ל כמ"ם ונו"ן דלקמן שאינן ממוצא א'. ועכ"ז כשר משום דמתחלפים כדלקמן. וכך י"ל באל"ף ויו"ד דאותיות אהו"י מתחלפים. והרי אע"פ שאצלינו אין קורא יטא כמו התם שיש קורין בסמ"ך ויש קורין בזיי"ן. מ"מ הרי שם יוטא נודע אצלינו ג"כ באגרות וכתובות שהוא ביו"ד. וא"כ הקורא בגט יטא ירגיש שהוא איטא אשר נגזר מיוטא. וה"ל כהנ"ל בבני ספרד ורומניא. ואע"פ שיש הבדל במבטא מ"מ יש להקל דבלה"ק מצינו חילוף מן אי על יי בדניאל ח'. ב' אובל אולי כמו יובל אולי מלשון יבלי מים וישי אבי דוד נק' ואישי בד"ה א' סי' ב'. וכ"ש בלע"ז שיש חילוף ויטא שם לעז הוא רק הט"ז ס"ל דהוא מלה"ק. אך כבר כתבתי דהג"פ משמע דלא ס"ל כמהרי"ט (וצ"ע בג"פ דע"ט ע"א שהביא ד' מהרי"ט) וכ"ד הט"ז. גם ממ"ש אאזמו"ר הגאון ז"ל סס"י קכ"ט דבשם העצם יש לכתוב כפי לשון המדינה אפי' לעכב י"ל שהוא נגד דברי מהרי"ט. שהרי זאפירה הוא שם העצם שלה:

גם נלע"ד להוכיח כן מתוך פסקי מהרא"י סי' י"ד שכ' וז"ל ובשם גרשום שכ' גרשון לא הוי גט כלל ולא דמי כלל ליצחק חקין כי גרשם וגרשון שני שמות הן עכ"ל. ודקדק מהריב"ל בתשו' ח"א ססי' כ"א הא קמן בהדיא מדברי הרב כי אילו לא נמצא כתוב בתורה רק שם גרשום והיה נכתב בגט גרשון היינו אומרים כי היה שם גרשון כנוי לשם גרשום ואפילו שהאותיות של המ"ם והנו"ן מאותיות ההרגש ויש שינוי הרבה במבטא בין נו"ן למ"ם ואפילו הכי אילו לא נכתב שם גרשון בתורה היינו אומרים שהיה כנוי לשם גרשום עכ"ל. הובא בב"ש בש"א אות מ"ם גבי מתתיא וע"ז כ' אאזמו"ר ז"ל זה אינו להכשיר לגמרי אלא שלא היה בטל לגמרי וכל הדרכים האלו בה כו' ע"ש עכ"ל. הרי ס"ל דאפילו אילו לא היה נכתב רק שם גרשום בתורה והי' נכתב בגט גרשון הי' פסול רק שלא היה בטל לגמרי כו'. והרי המ"ם והנו"ן מצינו שמתחלפים במקרא היינו כמהם בן ברזילי הגלעדי (בש"ב סי' י"ט פסוק ל"ט) נכתב עליו (שם פסוק מ"א) כמהן. חטין חטים. התנים. התנין. ויגרשום ויגרשון. אתהן אתהם. לקץ הימים לקץ הימין. וכן בגמ' כאשר האריך בזה הס"ש בשם גרשון וכ' הוא ז"ל בשם מהרי"ט כן. אלמא דס"ל לאאזמו"ר הגאון ז"ל בשינוי כזה ממ"ם לנו"ן אפילו בסוף התיבה הגט פסול ואע"פ שמצינו במקרא שמ"ם ונו"ן מתחלפים:

גם בס' ג"פ ובספר מכמ"א שע"ד סי' כ"ה הביאו גדולי האחרונים חולקים על דקדוק מהריב"ל הנ"ל:

וכן משמע לענ"ד בתשו' מהריב"ל עצמו ח"ג סי' ס"ח שהזכרתי למעל' (אות ב') שלא סמך להקל בשינוי שם העיר מקושטנדינה על קושטנטינה רק משום שי"ל שינוי במקום עמידת האשה אינו פוסל כו' ולא משום דדלי"ת וטי"ת מתחלפים כנ"ל. גם מהרח"ש שחלק על מהרי"ט בשינוי דכינוי אבי האשה מן טראנטו על טראנטה נ' ודאי דפליג על כל הנ"ל:

גם מהרי"ט עצמו בתשו' התיר מכמה טעמים ולא משום זה לבד דבמקרא מצינו ה' על חולם בפסוק אוסרי לגפן עירה. והנה מקור היתר דמהרי"ט באותיות המתחלפים דכשר נראה שהוא נמשך מפסקי מהרא"י סי' יו"ד הנ"ל גבי גרשון גרשום וכן משמע בס"ש בשם מתתי' דנ"ג ע"א בהג"ה דה"ט דמהרי"ט ע"ש ד"ה א"ש. וכ"ז לפי דקדוקו של מהריב"ל במהרא"י הנ"ל והרי נת' שרבו החולקים ע"ז. גם יש שיטות אחרות בד' מהרא"י הנ"ל אשר זה האיש הי' נק' ג"כ גרשון וכמ"ש בתו"ג סס"י קכ"ט וזהו העיקר כמ"ש במ"א. ולפי"ז אין מזה שום ראי' לדקדוק הנ"ל ונמצא היסוד נופל וכמ"ש במכמ"א שם. וא"כ י"ל דאפי' באותיות המתחלפים אין הגט כשר וכמ"ש הב"ש בש"נ אות למד וז"ל ובס"ש כ' אם שינה י"ל דכשר משום הב' והפ' מתחלפים כו'. מיהו י"ל בגט שאני דבעינן ידים מוכיחות משא"כ משמעות הכתוב כו' עכ"ל. ואע"ג דמצינו ג"כ בכתובים שמתחלפים אותיות אפי' בשמות בנ"א כנ"ל בענין כמהם כמהן וכן אדד הדד (במ"ב סי' י"א). אין ראי' מזה לגט דבעי' ידים מוכיחות. ונ"ל ראי' לזה דאין להביא ראי' מהמקרא דא"כ אמאי נאמר בתורה דמשרי לשרה הו"ל שם חדש הרי ה' עם יו"ד מאותיות אהו"י המתחלפים ואין כאן שום התחדשות את"ל דהוי כשר בגט באותיות המתחלפים. ונמצא שגם כשהיה שמה שרי הי' ג"כ שמה שרה א"ו דלאו כללא הוא. ולכן ה"ז שם חדש. וזו ראי' גדולה לענ"ד. וגם המכמ"א פסל בזה בפשיטות כשהשינוי הוא בתחלת התיבה או באמצעה אפי' באותיות המתחלפים כמו מ"ם ונו"ן ע"ש שע"ד ססי' כ"ה. וע' בס"ש בש"נ גבי שם נחמה דמהרי"ט מקיל שם ג"כ כמש"ל אות א' ובשם חלקו עליו וי"ל כמ"כ כאן אין להקל בשינוי אפי' באותיות המתחלפים ובפרט בשם העצם שהחמיר רבינו ז"ל ובהתחלת התיבה שהחמיר המכמ"א בפשיטות. וכ"ש בהצמדם יחד כמו בנ"ד: