ד

והנה בין איטא ליטא יש הפרש גדול. דהנה כמה שמות ותיבות שבתנ"ך באלף תחלה. ואם ישנו לכתוב יו"ד יהיה ענין אחר ממש בשמות. כמו איתמר בן אהרן. ה"ז כנ"ד איטא ולא אשתמיט שום פעם לכתוב ייתמר. א-שר אם יוכתב ישר הוא ענין אחר ושינוי השם. אלימלך אלישע אליקום אסף ואם יכתבו יסף הוא שם אחר אסרו חג תהלים (קי"ח. כ"ז) אסרו הסוסים (ירמיה מ"ו. ד) ואלו יסרו ביוד הוא ענין אחר יסרוני כליותי (תהלים ט"ז. ז). ובתורה פ' תצא ויסרו אותו ומלפן יתיה. ואינו כלל מענין אסרו ובתורה פ' מטות ואסרה איסר וגו'. ובנביאים (מ"א יב) אבי יסר וגו' הם ב' ענינים שונים זמ"ז וכן בשמות שם ישראל ושם איסרל הם כמעט ענין אחד רק ההפרש בין יו"ד לאל"ף וכותבים המכונה איסרל מפני שאינו שם ישראל ממש. ובספר יסוד ושרש העבודה סוף שער הרביעי הזהיר באמירת שמע ישראל שלא יאמר ח"ו אשראל ע"ש ועוד שארי שמות יותם המלך אם יכתוב אותם הוא ענין אחר. איים אם יכתוב יים לאו כלום הוא. יום. אום. עד. יד. טיט היון טיט האון. אורה יורה. יאיר אאיר. ישא אישא. אשה ישא. יסדת איסדת יראה אראה או עירה. בכ"ז יוחלף הכוונה לגמרי. וכן בשמות בגמ' רב איקא. איסק. איסי. איבו. ורב ייבא הוא שם אחר מאיבו. גם מדפסל בט"ג בש"נ אות שי"ן גבי שאסיא בחילוף משין ימנית לשמאל מכש"כ דיש לפסול בשינוי מן אי על יי. ודברי הט"ג הם מדברי הג"פ ס"ק ק"ל וע' בט"ז גבי סירקה ובמהרא"י סי' רל"א גבי קרימוש. גם מדפסל הגאון ר"ז מרגליות בספרו בחסרון יוד בשמות פעסיא חסיא כשכתבו חסא פעסא ע"ש בתשו' ב"א סי' צ"ד. ואע"פ שאין שם לאשה אחרת בלא יו"ד ע"ש בתשו'. א"כ י"ל דכש"כ בשינוי זה מן איטא על יטא שהוא שינוי כזה בתחילת התיבה. ועיין עוד תשו' נ"ב מה"ת קי"ט בענין מייאיר מאיר. ועיין בג"פ סי' קכ"ח סק"ג דע"ט ע"ג בעיר אישקופיא ומשמע שם דע"כ לא צידדו להכשיר אלא בחסרון היו"ד שאינו שינוי במבטא ומפני שנכתב וכל שום וכו' אבל אם היה נכתב ישקופיא לא היו מכשירין וכ"ש בנ"ד דהוי שינוי כזה בשם האשה דחמיר טובא משינוי מקום עמידת העדים שבנדון הנ"ל. ועיין במכמ"א שע"ד סי' כ"ה דף ס"א ע"ד בענין אשקופיא הנ"ל: