א

סימן תיד

הג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"ז העלה שאין לכתוב כלל רק השם שהיא מוחזקת בו עכשיו היינו אנת איטא בלי דמתקרי' גם המכמ"א שער ד' סי' [כא] כ' על מהרי"ט שלא תיקן כלום בדמתקרי'. ונ"ל דאף לריא"ז פ' השולח שצריך לפרש כל השמות וכ"נ דעת רש"י אין חשש בנד"ז מאחר שלא הוחזק שם שני. אף את"ל שהרוב נקראים מעריסה יוטא מ"מ אפשר דבתר חזקה שהוחזק לפנינו דוקא אזלי' ולא בתר רובא. ובדיני ממונות נמי חזקה עדיפא מרובא. וגם זה הרוב תלוי במעשה קצת ויש לדמותו לרוב דסבלונות עי' ר"ן פ"ב דקדושין וב"ח בא"ח סי' ח'. וי"ל דעת מהרי"ט דס"ל נמי כן ונסתלק בזה קושי' המכמ"א רק שלצאת ידי ספק יוצאים במ"ש דמתקריא שמתפרש שנק' כך ואין ידוע אם הי' לו שם אחר או לא. ולכתוב המכונה בכה"ג נ"ל דהגט פסול אפי' דיעבד דמשמע שבודאי היה לו שם אחר. לכן לכתחלה לא הייתי מצוה לכתוב כלל דמתקריא: