א

נידון המסדר הגט שהעיד שבהגט היה כתוב מעניא רק שבהמעב"ד שכתבו לה למחר שנתגרשה טעה מחמת מהירות וכתב העניא. אם נאמן ע"ז. משמע מהריב"ש סי' [שפ"ב] והסמ"ע סי' מ"ג והש"ך שם סקי"ז דאין העדים נאמנים לומר טעינו במאי דאורחייהו למידק כמו בענין הזמן וכ"ש בשמות הבעלים. ואע"ג דבתשו' הר"ן סי' ע"ז חולק על הריב"ש וס"ל דאפילו מעצמינו תלינן דטעו העדים ולא פסלינן להו. היינו דוקא רק שלא לפסול העדים אבל לא שנאמין לדבריהם האחרונים לסתור דבריהם הראשונים. וא"כ בנ"ד אין המסדר נאמן לסתור המעב"ד דמבואר בו העניא ושנאמין לדבריו האחרונים באומרו שבהגט הי' כתוב העניא: