א

סימן תו

א' הי' נקרא ישראל ומשפחתו קורין אותו גם בשם יוסף ונכתב בגט גם השם יוסף וערערו ע"ז ששם יוסף נשתקע לגמרי:

הנה* לכתחילה שלא במקום עיגון ושעת הדחק ודאי צריך ב' גיטין. הא' שלא להזכיר שם יוסף הנשתקע רק ישראל לבדו. והב' כמו שסידר המסדר ישראל דמתקרי ישראל יוסף. כן פסקו הט"ג והמכמ"א ועוד כמה אחרונים רק דלכתחילה פסק בת"ג ס"ק כ' והט"ג בלקו"ש סעיף ל' שיש לכתוב בגט השני ע"ש שנשתקע דאתקרי. אמנם בט"ג בלקוטים בס"ק ל"א פ' דאין לכתוב על שם הנשתקע לגמרי דאתקרי. כי דאתקרי משמע שנק' כן כבר וגם עתה ובאמת עכשיו נשתקע לגמרי:

והנה אח"כ בא המ"ץ דחאטימסק אלי ואמר שיש כאן מקום עיגון שהמגרש יחפוץ מוהר ומתן מה שא"א ואמרתי לעיין משום תקנת עגונות. והוא אם יוכלו לברר שהקרובים ידעו משם יוסף אע"פ שאין קורין בו כלל יש להקל במקע"ג ולומר שאינו חשוב נשתקע כן העלתי מפסק הג"פ סי' קכ"ט ס"ק צ"ו בזה אך ממכ' רומע"ל (המ"ץ דשומייאץ) מבואר שהקרובים אומרים שא"י משם יוסף כלל הגם שאין דבריהם באמת גמור במחילת כבודם וכנראה ממכ' רומע"ל (המ"ץ דחאטימסק) שמתחלה אמרו שניתן לו שם זאב ואח"כ נסוגו אחור מזה כו'. א"כ אין לבנות יסוד על דבריהם נגד דברי המגרש שאמר לפני המסדר ודעמי' שקרובים יודעים שיש לו שם יוסף וכמ"ש בגב"ע דחאטימסק שהביא המסדר אלי. מ"מ אם עכ"פ יתברר שניתן לו שם יוסף במילתו. יש לי דרך בעז"ה לצדד להקל בנדו"ד במקום עיגון מכמה טענות שי"ל דל"ד למ"ש הפוסקים לפסול בגט בכתב שם הנשתקע. אך על בינתי לא אשען בלתי הסכמת גדולי המורים. ואפשר שהגדולים שהסכימו להחמיר בזה הוא על צד הספק דמשמע ממכ' רומע"ל אולי לא ניתן לו שם יוסף כלל בלידה. אבל דבריי הם אם זה יהי' ברור. רק הספק אם נשתקע מידיעה ומקריאה:

לכן אהוביי ראוי שלא לנצח זא"ז בהלכה רק יכוונו שניהם דעתם לעמוד על האמת. ואם אפשר להשיג גט ב' מה טוב. וא"ל יעמדו על הבירור נידון איכות שם הנ"ל עם למדן א' ממוצע לשניהם. ואני אכתוב למעל' הנלע"ד בטעם להלכה אך למעשה יהי' אם יסכימו גדולי המורים:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.