א

סימן ת

[עד כאן חסד] ... לא נודע כו'. משא"כ כשנודע בבית כתיבת ונתינת הגט אין שייך לקרותו בטל כ"א פסול מדרבנן. וכמו שפסק הג"פ כשכתב כן ביום השינוי כו'. כ"ז הוא רק כשכלל שם העיקר רק בוכל שום ולא הזכירו בפירוש דבכה"ג מיירי בתשו' הב"י ובג"פ אבל בנדון שלפנינו:

ד) שוב ראיתי מזה במכתב הה"ג דזלטאפאלייע המונח אצלי שם כתוב עוד חשש שהשכ"מ הקפיד על ששינו שמו בשעת החולי והוא כ' לצדד שי"ל דתונבא הוא דנקיט ליה. כדין רופא אומר צריך לאכול ביוהכ"פ וחולה אומר א"צ דשומעין לרופא. בגמרא פב"ת דיומא דף פ"ג ובש"ע רס"י תרי"ח. ויש להעיר מדין מיחה על נזירות שהדירו אביו ספ"ד דנזיר. הרי אף שהאב מדיר את בנו בנזיר עכ"ז כשמיחה אינו נזיר. וכן בפ"ק דכתובות די"א ע"א מטבילין אותן כו' הגדילו יכולין למחות כו'. מיהו הרה"ג הנ"ל כ' עפמ"ש בחידושי הרשב"א קדושין כ"ג דבזכות גמור לא מהני מה שמוחה כו'. הגם שהרשב"א לא סמך על זה כו'. אך לפע"ד יש לחלק דהכא שאני דנהי דהוא אינו מסכים על שם זה. מ"מ עכ"פ העולם הסכימו לקרותו בשם זה החדש. א"כ כיון שקורים לו כן אף שזהו בלי הסכמתו חשוב שם. ואינו דומה לנזירות דנדר בדידיה תליא. אבל השם הוא גם מה שרק אחרים קורים לו כן. ולאו בדידיה תליא כל כך. וראיה ג"כ ממ"ש רמ"א בהג"ה סי' קכ"ט סט"ז כל כינוי שהוא גנאי למגרש אין כותבין אותו בגט. והרי כינוי שהוא גנאי ודאי אין המגרש מסכים כלל על כינוי זה. ואפשר מקפיד עליו. אפ"ה משמע דרק אין כותבין אותו לכתחלה בגט. אבל אם כתבו אותו אינו פוסל. והיינו כיון דמ"מ אחרים קורים אותו כן. ועיין בג"פ שם ס"ק פ"ד בשם תשו' מהרמ"ל סי' ק"ב בענין כינוי קורק שכתב כי לאו בהקפדה תליא מילתא כ"א בגנות כי מנהג זה נשתרבב כו' ע"ש. משמע מדבריו דהא דאין כותבין כינוי שהוא גנאי למגרש אינו רק מנהג. וכן משמע בהדיא בד"מ סי' קכ"ט ס"ק כ"א וז"ל. ונראה שמזה למדו שלא לכתוב שום כינוי שהוא גנאי ובושה למתכנה בו משום דאית ביה משום לא תונו. עכ"ל. משמע דעכ"פ אין בו פסול מצד שאין מסכים על זה. וכ"מ ביש"ש פרק השולח סס"י ט"ו וע' בב"ש בש"א אות ו' גבי ועלקיל ובט"ג שם סק"ה. דמדברי הט"ג משמע דס"ל דברצונו תליא. ואין דבריו מוכרחים. וכדלקמן בשם הב"ח שס"ל להפך. וקצת ראיה דהא מקרא כתיב וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו. ואע"פ שהחיה והבהמה אין להם דעת ורצון שיהי' שייך לומר רוצים בהשם. ואעפ"כ נקרא זה שמו. כמ"כ י"ל מה שהרבים מסכימים לקרוא לאחד באיזו שם חשוב ג"כ שמו אע"פ שאינו מרוצה בו. וראיתי בתשובות גאוני בתראי סי' ג' תשו' מהב"ח בשם תשו' מהר"ם מינץ סי' ל"ז. ואח"כ ניתן לו עוד שם זעמיל ע"ש יופיו שקראו לו בני אדם זעמיל כלומר נקי ולבן כסולת נקי. וכ' בגט משלם המכונה זלמן והמכונה זעמיל. עכ"ל. וע"ז כ' הב"ח בענין חקירה שלו שלדעתו הי' צריך לכתוב דמתקריא ולא המכונה. וכתב וז"ל אכן נלע"ד דלא קשה ולא מידי דהמעיין באותו תשובה יראה דהמעשה היה דההוא משולם כשעמד על דעתו לא רצה להשיב לשום אדם דקראו אותו זעמיל כדי לעקור אותו. הנה כיון דקריאת שם זה לא היה ברצונו ולא ברצון אביו אלא אדרבה בוש ממנו. בהא ודאי פשיטא כביעתא דזה הוי כינוי כמו המכנה שם לחבירו כו'. עכ"ל. הרי גם בכה"ג אין הפרש רק לכתוב המכונה ולא דמתקריא יעו"ש. אבל לא עלה על דעתו לחוש בו משום שינוי השם. כיון שאינו מסכים כלל על שם זה ואינו משיב לקוראו בשם זה כלל. אפ"ה חשוב כינויו. כיון דמ"מ קורים לו כן בשם זה. והדברים ק"ו לנ"ד דנתנו לו זה השם לטובתו ולזכותו להצילו מחליו כו'. א"כ מה שקראו לו משפחתו ואוהביו לא גרע ממה שקראו לו זעמיל הנ"ל. דאף שזהו שלא ברצונו אינו חשוב שינוי השם עכ"פ. וכיון דכתבו ג"כ שמו העצם שהי' לו מלידתו נראה דאין בזה חששא דשינה שמו כלל. מה גם שאע"פ שבתחלה הקפיד על שינוי שמו הרי אח"כ נתן הגט שהי' בו שם זה א"כ חזר ונתרצה גם הוא על זה. וגם הרי השכ"מ חי אחר נתינת הגט כמו עשרה ימים ולא ערער על שם הנ"ל שבגט. א"כ מוכח ודאי דאין קפידתו הראשונה קפידא גמורה. והנה הגם דלענין קדושין בתנאי ע"מ שלא ימחה אבא קיי"ל דאם מיחה פעם א' לא מהני מה שחזר ונתרצה. כמ"ש בש"ע סי' ל"ח סעיף יו"ד. התם שאני. דהתנה כן שאם ימחה בטלו הקדושין. אבל הכא שנתנו לו שם זה וגם בלא הסכמתו חשוב שם. אם כן אף את"ל דכשמוחה ורוצה לעקרו לא חשוב כ"כ שמו. מ"מ כל שנתרצה אח"כ י"ל ודאי חשוב שמו. דעכ"פ יש לדמותו לעל מנת שירצה אבא דהיינו שיאמר הן. שאע"פ שמיחה תחלה. אם אח"כ נתרצה ואמר הן הוי קדושין גמורים. וא"כ ה"נ אף שהקפיד תחלה. כיון שאח"כ עשה מעשה ונתן הגט. הרי מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו שחוזר ומסכים גם על שם זה. ועיין מדין מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו פ"ק דחולין די"ג ע"א. והתם לענין קטן אמרינן דמהני מדרבנן ולא מדאורייתא. אבל הכא באיש גדול ודאי דמהני מדאורייתא וע"ש בתוספת דף י"ב סע"ב פי' מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו היינו שמוכיח קצת כגון עולה דקיימא בדרום ואתיוה בצפון כו' שאני יכול לתלות משום דמקום הוא דלא אתרמי ליה. מ"מ כיון שנראה יותר דנתכוין לשחיטת צפון מהני מדרבנן. וע' בהרמב"ם פ"א מה' פסולי המוקדשין דין ו' ופרק י"ד מה' טומאת אוכלין דין ב'. וכבר כתבתי מעסק מהו מעשה ומהו מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו בענין קדושי חרש לק' באהאפאליא. עכ"פ בנדון זה שהכל יודעים שעסק כתיבות שם האיש והאשה בגט זהו עיקר הגט. והשכ"מ ידע בשעת סידור הגט ונתינתו שכתב בהגט שמו שנתנו לו מחמת חולי שמאי. והוא נתן גט זה בידו ואמר שתהא מגורשת בו ומותרת לכל אדם כו'. א"כ י"ל דהוי מעשה או עכ"פ מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו שמסכים על שם שמאי הנ"ל שנתנו לו. ולכן נראה דאין בזה חששא דשינוי השם כלל במה שכתבו גם שם זה עם שמו העיקרי מיום היותו נפתלי. כיון שבלאו הכי משמע מהב"ח דלא תליא ברצונו כ"כ כנ"ל. ויש עוד להסתייע להקל בזה ממ"ש הג"פ סי' קכ"ט ס"ג סס"ק י"ד דבנדון שלו דאינו שינוי ממש כו' ואיכא דקרו ליה איסקופייא מלא יו"ד בכה"ג מהני וכל שום עכ"ל. וא"כ כמ"כ נ"ד אף את"ל מה שהקפיד תחלה מילתא היא. מ"מ כיון שנתנו לו שם שמאי בבהכ"נ ברבים מחמת חולי לא גרע מהא דאיכא דקרו ליה איסקופייא דה"נ הרי איכא הרבה אנשים שברכוהו בשם זה. וא"כ כשכתבו שם שמאי אינו שינוי ממש כלל וא"כ הי' מהני בשם זה עם וכל שום לדעת מהרשד"ם. וכ"ש כשכתבו שמו בפירוש דמתקרי נפתלי דעדיף טובא מוכל שום. ואף שאין לדמות השינוי בשם עירו לשינוי בשמו. מ"מ הכא עדיף טובא כנ"ל: