א

סימן שצה

גט שהקדים המכונה להכהן באבי האשה. וניתן הגט. הנה מלשון הפוסקים נראה שאין בזה קפידא בלכתחיל' כמ"ש ביש"ש בהשולח סי' י"ח שכ' וז"ל. ומ"מ נ' דעדיף טפי לכתוב הכהן קודם המכונה כו'. וכ"מ בט"ז סי' [...] ואפי' בשם הבעל נ"ל כן. וכ"מ בריב"ש סי' נ"ז דהכי משמע הל' טפי דהמכונה לא קאי על הכהן דא"כ הל"ל המכונה פ' כהן ולא הכהן. וכיון שכן נראה לדמותו למ"ש בגמ' רפ"ק דפסחים והלכתא על ביעור דמשמע נמי להבא. אע"ג דוודאי משמע קצת לשעבר ג"כ כמש"ש גבי על נטילת לולב. וכ"כ הר"ן שם. אפ"ה אמרינן על ביעור מטעם הידוע. ול"ח שיפרשו אלעבר. וכש"כ הכא לענין דיעבד. ואף את"ל דהכי הפי' שקול אין להחמיר. לפמ"ש הג"פ סי' קכ"ח ס"ק ג' דכשיש ב' פירושים באיזה דבר ה"ל כאלו לא כתבו כלל. וא"כ אם לא כתב כהן יש מקילין. אלא דא"כ אין להקל רק בשעה"ד כדפסק רמ"א ס"ז בהג"ה. אבל באמת יש לומר דעדיף מלא כתבו. דכיון שלשון הנכתב בגט סובל ג"כ עכ"פ הפי' המוסכם להאמת היינו שהוא כהן כמו שסובל הפי' שאינו מסכים להאמת. א"כ וודאי כל יודעיו שהוא כהן יפרשו בגט ג"כ הפי' המסכים להאמת. וכמ"ש בתשובת ריב"ש סי' נ"ז:

ועיי' ש"ך חו"מ סי' מ"ט ס"ק י"ד הובא בב"ש סי' קכ"ט ס"ק י"ח. וכש"כ בנד"ז שגם הפי' שאינו מסכים להאמת אין בו כ"כ שינוי השם כו'. שהרי אף לפי' זה אין מבואר בגט שאינו כהן כו'. ויכול להיות שהוא מכונה כהן וגם הוא באמת כהן. אלא דלכתחילה שצריך לברר הלשון כתבו הפוסקי' להקדים הכהן להמכונה כו' אבל בדיעבד שהבעל הלך לו או שיש טורח גדול בדבר נלע"ד דאין להקפיד אף בשם הבעל. וכש"כ בשם אבי האשה דאף אם הבעל לפנינו כל שניתן הגט נלע"ד דא"צ לכתוב גט אחר.