א

סימן שצד

[מהדורא בתרא משו"ת חאה"ע סי' קע"ה] בגט שנכתב בו שם אבי המתגרשת כהן והוא אינו כהן והוא מקום עיגון לגמרי באפס תקוה על גט אחר:

הנה ראיתי לחכם אחד שצידד להתיר ב' היתרים האחד עפמ"ש בתוספות גיטין (ד"פ ע"א) שאין שטר נפסל כו' אלמא אפילו אינו כהן השטר כשר כו'. אע"פ שכ' בתשו' נו"ב סי' פ"ט דכוונת התוספות רק דהעדים לא נפסלו ע"י שכתבו כהן על מי שאינו כהן. ונפ"מ דבשאר שטרות השטר כשר. אבל בגט פסול מטעם שיאמרו שאין זה המגרש. מ"מ אין זה מוכרח. שי"ל אף דאיכא לעז מ"מ כיון שענין כהן הוא דבר שא"צ לכותבו אף לכתחלה ע"כ גם בשינה בו כשר. גם סה"ת והמרדכי והסמ"ג והר"ן שהכשירו בשינוי מקום לידה נקטו רק הטעם משום דא"צ לכותבו. ולכן אף שבזה חלילה להקל. אבל בנד"ז שהשינוי דכהן אינו בהמגרש כ"א באבי המתגרשת יש להקל. והיתר זה אינו נראה כלל דאם שינו בהמגרש לכתוב עליו כהן והוא אינו כהן י"ל הגט בטל כמ"ש הג"פ סי' קכ"ט סעי' ז' ס"ק מ"ם כ' וז"ל משא"כ הגט שכתוב בו הכהן דאם אינו כהן הוא גט בטל אליבא דכ"ע עכ"ל. ועיין חמ"ח סי' י"ג סק"ז בגט שהיה בטל מן הדין כו' והיינו שהיה כתוב על המגרש הלוי והוא לא היה לוי כמבואר בתשו' מהרמ"ל סי' קי"ז. הנה ס"ל להחמ"ח דהגט בטל ממש. ובטל היינו מדאורייתא. וע' תו"ג סי' קכ"ט סעיף ז' בביאורים ס"ק י"ב. וא"כ שוב אין לנו ראי' להקל אף בשהשינוי כהן הוא רק באבי המתגרשת. מ"ש עוד כיון השינוי בשם האב פוסל רק מדרבנן ע"כ יש לצדד כשהשינוי רק בענין הכהן. הנה בשו"ת תודת שלמים סי' א' פסק דבשינוי שם אביה הגט בטל מדאורייתא ודלא כהב"ח. גם במכמ"א שע"ד סס"י ז"ך העלה דאפי' נשאת תצא. רק לדבריו י"ל שהוא ע"ד פיסולא דרבנן שבשמו ושמה שמ"מ מודים חכמים לר"מ בהם שתצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו הם בה. ועמ"ש לקמן בשם תשובות הבית מאיר והגאון רע"ק איגר ז"ל ס"ל דהוי גט בטל מדאורייתא. וההיא דמהרא"ם שחלקו עליו חכמי עירו י"ל שאין זה שינוי גמור מ"ש בת תאנים במקום בת טנם שאין זה רק הוספת אות א' ויו"ד כמ"ש במכמ"א שע"ד סי' למ"ד. ועיין שו"ת צ"צ סי' פ"ג שפסל לגמרי וצוה לשורפו כדי שלא יצא מכשול אף שהשינוי היה בשם אבי המתגרשת:

אך מ"ש להקל משום שכאן השינוי באבי המתגרשת אינו כלל בשמותיו ששמו נכתב כמו שהוא נקרא משה יצחק רק השינוי במה שכתבו עליו הכהן. זה נכון. ולא מהטעם דכיון דגם השינוי בשם אביה פוסל רק מדרבנן. דזה אינו לפ"ד שו"ת תודת שלמים. דשינוי שם אביה הגט בטל מדאורייתא כמו בשינה שם עירה שהוא מקום דירתה דהגט בטל מן התורה מדנשנו בבבא אחד עם שינה שמו ושמה כמבואר בפוסקים. מ"מ הנה ענין מה שכותבים הכהן אינו שם של האיש רק יחוסו והוה כמו סימן וכמ"ש במשנה פרק ג"פ יכתבו סימן היו מסומנים יכתבו כהן. הרי ענין כהן הוא במדרגה אחד עם סימן. והנה בענין כשכותבין שם עירו ושם עירה היו כותבין ג"כ הנהר לסימן כמו בשוירי מתא דעל רכיס נהרא וכמ"ש בתשובת מהרמ"פ סי' ה' שמה שכותבין הנהרות הוא לסימנא בעלמא. וכמ"ש בב"י סי' קכ"ח בד"ה נוהגים לכתוב שם נהר שבעיר וז"ל ואין כותבין שם הנהר אלא משום סימן שלא לטעות בעיר אחרת ששמו כשמה. נמצא ערך הכהן באיש הוא כמו הנהר לעיר דתרווייהו ה"ל סימן להבדיל האיש מאיש אחר ששמו כשמו וכן להבדיל העיר מעיר אחרת ששמה כשמה. וא"כ לפמ"ש הב"י בשם תשובת מהרי"ל דשינה שם הנהר של העיר כשר. וכ"כ בתה"ד סס"י רכ"ח בשם תשובת הר"ר אביגדור כ"ץ שבמרדכי אף שאינו במרדכי שלפנינו מ"מ תשובת מהרמ"פ סס"י ה' העתיק תשובה זו שהיא בחדושי מרדכי שאינו במרדכי שלפנינו. וכן פסק הרמ"א בסי' קכ"ח ס"ד בהגה"ה ובב"ש שם ס"ק י"ג בשם הלבוש. הרי דאע"ג דשינה שם עירו ועירה הגט בטל לגמרי או פסול כשהשינוי במקום עמידה. עכ"ז כשהעיר נכתב בטוב והשינוי בשם הנהר כשר. א"כ כמ"כ בשם אביה אף למ"ד דדומה לשם עירו ועירה. מ"מ כיון שאין השינוי בשם אביה שהוא נכתב כמו שהוא נקרא רק השינוי בהסימן שלו דהיינו ענין הכהן כשר. ואע"ג דאם כתבו על המגרש כהן והוא אינו כהן י"ל הגט בטל מדאורייתא כמש"ל בשם החמ"ח סי' י"ג סק"ז והג"פ סי' קכ"ח ס"ק מ"ם. אף שענין הכהן הוא רק סימן היינו שעכ"פ הוא סימן של המגרש עצמו. בזה ס"ל דדומה לשינה שם אביו או שם עירו דהוא ג"כ סימן של המגרש וה"ל הוכחה דאין זה המגרש. משא"כ שינוי הנהר הוא סימן דסימן של המגרש שהוא רק הסימן של העיר ולא הסימן של האיש המגרש. דהסימן שלו הוא שם העיר שהוא מעיר פלוני ובשם זה פוסל השינוי לגמרי. אבל הנהר אינו סימן של האיש כלל שמעולם לא נקרא ע"ש הנהר לומר אברהם דמן רכיס נהרא. כ"א נקרא ע"ש העיר לבד אברהם מעיר פלונית. רק הנהר הוא סימן של העיר כנ"ל. לכן ס"ל דאין השינוי פוסל בו. דלא דמי כלל לא לשינה שם עירו ועירה ולא לשינה שם אביו ושם אביה. וכיון שכן ה"ה בשינה בענין הכהן באבי האשה שאין זה סימן של האשה שנקראת פלונית בת פלוני. אבל מעולם אינה נקראת בת פלוני הכהן. לכן אף למ"ד דשינה שם אביה הגט בטל. עכ"ז כשנכתב שם אביה בטוב אע"פ ששינו שינוי גמור בענין הכהן יש לצדד להקל כמו בשינוי שם הנהר דעירו ועירה כנ"ל. דשם עירו ועירה חמור משם אביו ואביה כנ"ל:

אך עדיין יש לחוש עפמ"ש בג"פ סי' קכ"ח ס"ק ט"ל ד"ה וראיתי בספר מקור ברוך סי' ט"ו. דאם היו כותבים בגט עיר הדירה ושינו בנהר של עיר הדירה יש מקום לחילוק זה שכתב מהרד"ך ומקור ברוך דאפילו מאן דמכשיר בשינה מקום לידה יפסול בשינה שם הנהר כו' עכ"ל. ולדבריו מה שהכשיר מהרי"ל ותה"ד בשינה שם הנהר זהו עכשיו שאין כותבים מקום דירה רק מקום עמידה. אבל אם היו כותבים מקום עיר הדירה ושינה בהנהר יש לפסול. וא"כ שינה באבי המתגרשת בענין הכהן י"ל דה"ל כשינה נהר דעיר הדירה וחמור טפי מנהר דמקום עמידה. י"ל מקום עמידה עכשיו עולה במקום דירה ואעפ"כ מכשיר בשינה הנהר. הלעז דנהר מקום דירה לא גדול מהשינוי דמקום עמידה ממש:

ונחזי אנן הנה תשו' הר"א כ"ץ שהכשיר בשינה הנהר י"ל מיירי אף בשינה נהר דעיר דירה כי בימיו שהיה קודם המרדכי י"ל היו כותבין שם עירו ושם עירה דהיינו מקום דירה שהרי גם בטור שהיה אחר זמן הנ"ל כתב בסי' קכ"ח לכתוב מקום דירה. רק בפסקי מהרא"י סי' קמ"ב שהיה אחר זמן רב קרוב למאתים שנה אחר הר"א כ"ץ והמרדכי כ' שבדורותינו אין כותבין מקום דירה. אף שהשאלה דהר"א כ"ץ היה בגט שנכתב במתא האלא. א"כ שינוי הנהר זהו בעיר דמקום עמידת הסופר והעדים י"ל דהמגרש היה גם כן מעיר הנ"ל או המתגרשת. וכיון שכתבו ג"כ מקום דירה פב"פ דממתא האלא א"כ מה שנכתב הנהר שבהאלא בשינוי ממה שהוא ה"ל ג"כ שינוי בנהר דממקום דירה ואעפ"כ הכשיר הר"א הכהן משום דשם נהר לא אשכחן בתלמוד שהצריכו לכותבו אפילו לכתחלה הלכך אפילו שינה בו כשר כ"כ משמו בתשו' מהרמ"פ סס"י ה'. וטעם זה כתב ג"כ בתה"ד סס"י רכ"ח. וטעם זה הוא מדברי התוס' (דף פ') דאם שינה מקום לידה כשר. ועיין באגודה שם ובכתובות פרק האשה שנתארמלה סי' כ"ו. אך מדברי הרא"ש שם פרק הזורק הכריחו המפרשים דלא די בזה שאין צריך לכותבו אלא ג"כ משום דמקום לידת האדם אינו ידוע וגם אינו נקרא ע"ש מקום לידתו וליכא חששא. והמכמ"א שע"ד סי' כ"ז הבין דהתוספת והרא"ש פליגי. אבל הג"פ סי' קכ"ח סק"א הביא בשם הרח"ש פי' דלא פליגי ושני הדברים בעינן להכשיר הגט. וכ"כ המכמ"א שער ג' סי' ז' בשם הרא"ם דעכ"פ להרא"ש תרתי בעינן. ובודאי דיש להחמיר כן כיון שיש גדולי הפוסקים פליגי אפילו בדאיכא שני הדברים והן הפוסלים בשינה מקום הלידה כמו שהביאם הג"פ סי' קכ"ח ס"ב ס"ק י"א. והמכמ"א ש"ג סי' וא"ו החמיר בזה. א"כ אף לדעת הרב"י בש"ע שפסק להכשיר בשינה מקום הלידה זהו דווקא משום שיש בזה ב' הענינים שא"צ כלל לכותבו וגם מקום הלידה אין ידוע כו'. והנה הג"פ סי' קכ"ט סעיף יו"ד ס"ק מ"ט הבין דגם בדבר שאינו כמו מקום לידה כ"א שידוע לבני אדם כמו בשינה שם אביו הוי ג"כ רק פיסולא דרבנן. והוא ממ"ש הרא"ש בתשובה והרואים הגט שכתוב בו יוסף בן שמואל יאמרו אינה מגורשת כי שם בעלה יוסף בן שמעון עכ"ל. הובא בג"פ ס"ק מ"ג. ועפ"ז כ' בס"ק מ"ט דכיון דפיסול שינה שם אביו אינו אלא משום לעז דהרואה אומר אחר מגרשה א"כ הוי פיסולא דרבנן עכ"ל. ויש לתמוה עליו דהא גם בשינה מקום הדירה כתב הרא"ש פרק הזורק סי' ט' כלשון הזה ממש וז"ל וכשרואין שינוי מקום אומרים לא גירש זה אלא אחר הוא שגירש עכ"ל. הרי החשש גם כן רק דהרואה אומר אחר מגרשה. וא"כ יאמר ג"כ דכיון שאינו אלא משום לעז הוי פיסולא דרבנן וזה מבואר סותרו בש"ע סי' קכ"ט ס"ג דבשינה שם עירו הגט בטל מדאוריי' כמו בשינה שמו ושמה. וכמ"ש ג"כ הג"פ עצמו שם ס"ק ט"ו ושכתב הלח"מ דלכ"ע הגט בטל. והטעם כמ"ש הרשב"א בחידושיו פ' הזורק גבי שינה שמו דאטו מי אצטריך מתניתין לפסול גט שנכתב בשם אחר. ור"ל כי הגט הוא ספירת דברים שבעלה מגרשה וכשנכתב השם אחר מבואר שלא הוא מגרשה. וכך הוא כששינה שם עירו מבואר בהגט דאחר מגרשה וכך י"ל בשינוי שם אביו. וכ"כ הבית מאיר בתשו' הג"מ עקיבא איגר סי' קי"ט שזהו בטל מדאורייתא ושהוא בכלל הענין הג' שכתב הרמב"ם פ"א מה"ג ושיהא הענין הכתב שגירשה והסירה מקנינו. וה"ה להרא"ש בשינה שם אביו נמי בטל מן התורה כו' ולעז זה דכל הרואים הגט יאמרו שאינה מגורשת הוא בכלל ענין הג' ובטל מה"ת עכ"ד. וכ"ד הג"מ עקיבא איגר ז"ל שם. ומה שנצרך הרא"ש לסברא זו והרואים הגט יאמרו אינה מגורשת הרי בלא"ה י"ל דבטל מצד שאין הספירת דברים שבעלה מגרשה כי בעלה נקרא יוסף בן שמעון ובגט נכתב יוסף בן שמואל. ע"ז יש להשיב דהא בשינה מקום לידה של הבעל מכשיר הרא"ש ג"כ ולא אמרינן שהספירת דברים של הגט משמע שאחר מגרשה שהרי בגט מבואר שהמגרש נולד בטבריה ובאמת נולד בירושלים עד"מ ומה בכך שאין ידוע מקום לידתו. מ"מ מצד עצם הגט מבואר שאינו בעלה. אלא צ"ל כיון דהוא דבר שא"צ לכותבו כלל וגם ליכא שום לעז אזי לא פסלינן השינוי ואין אנו מדקדקים לומר מחמת זה שאינו המגרש אלא חשבינן ליה ללא כלום דהעדים אינן מעידים ע"ז כלל ואין זה עיקר משמעות השם של המגרש ששמו ושם אביו הם שם של בעלה ומקום לידה שנכתב בשינוי אינו תופס מקום לדייק שזהו אחר. משא"כ בשינוי שם הדירה או שם אביו שהרואים הגט יאמרו לא גירש זה אלא אחר דיינינן ליה כאילו הספירת דברים שבגט הוא שאחר מגרשה. ולכן להכשיר בשינה מקום לידה שאין זה מבטל הספירת דברים של הגט הוא מצד ב' הענינים. האחד שהוא דבר שא"צ לכותבו כלל. הב' דליכא לעז כי מקום הלידה אינו ידוע כו'. ויש חולקים אפילו בכה"ג כנ"ל:

ומעתה נבא לדין שינה שם הנהר של מקום דירה ג"כ י"ל דליכא לעז מחמת זה לומר שאחר מגרשה דאע"ג שעיר הדירה ידוע והאדם נקרא ע"ש עירו וכשרואין שינוי מקום אומרים לא גירש זה אלא אחר. מ"מ שם הנהר של מקום דירה י"ל אינו ידוע במקומות אחרים ממש כמו שם מקום הלידה. וא"כ אין כאן שום לעז במקומות אחרים מחמת שינוי זה. ולא דמי כלל לשינה שם עירו. וגם אם הכתיבה ונתינה היא באותו העיר עצמה י"ל דגם באותו העיר עצמה אין ידוע כ"כ שם הנהר. והמק"ב והג"פ הם מארץ הנגב ששם יובש ומעט נהרות לכן הנהרות ידועים הם שמם. ואין כן במדינות אלו בארץ רוסיא שיש נהרות רבות קטנות מה שלא יתכן כ"כ לומר שהדבר ידוע דעיר פלונית יש לה נהר פלוני בשם מפורש אם לא בנהרות הגדולים ששמם הולך למרחוק כמו דווינא דניעפור ודומיה'. והשינוי בהם י"ל דהוי לעז כמו שינה שם העיר. משא"כ כששינה שם נהר קטן שבאיזו עיר י"ל דליכא לעז והו"ל כמו שינה מקום הלידה. אע"פ שהוא סימן של המגרש. והכא הוי סימן דסימן ומה שהשיגו המכמ"א והג"פ דמתשו' רבינו שמשון שבתשו' מיימוני דשייכי לה' אישות סי' כ"ב משמע דאינו מכשיר בשינוי גמור בשם הנהר י"ל דס"ל ג"כ לפסול בשינוי מקום לידה כמ"ש כן הרא"ם בתשו' סי' ס"ו הובאה בג"פ סי' קכ"ח ס"ק י"א שהכריח כן מדברי תשו' רבינו שמשון. אבל לפ"ד ר"י בעל התוס' וסיעתו שמכשירים בשינה מקום הלידה יש להקל ג"כ בשינה שם הנהר כתשו' הר"ר אביגדור הכהן כנ"ל:

ולכן עפמש"ל ששינוי הכהן באבי המתגרשת י"ל דה"ל כמו שינה שם הנהר דמקום דירה. א"כ יש לצדד להקל. וכן דעת הגאון בית מאיר בתשו' הג"מ עקיבא איגר ז"ל סס"י קי"ז. ומ"מ אם לא הי' זה מקום עיגון גמור לא הי' נ"ל להקל בשום אופן. כי חוכך אני להחמיר שאפשר גם ר"י בעל התוספות וסיעתן לא הכשירו בשינה במקום לידה אלא כשנכתב ג"כ שם עירו ועירה כהוגן דהיינו שמקום דירתם נכתב כהוגן. כי בימי ר"י בעל התוס' היו כותבין מקום דירה ואפילו מקום לידה. ונמצא כיון שנכתב בגט שמו וש"א ושם עירו כהוגן וכן שמה וש"א וש"ע יש כאן עדות המספיק טובא שזהו המגרש וזוהי המתגרשת. לכן בכה"ג אין מטילין ספק מחמת שינוי מקום לידה. משא"כ בנד"ז שלא נכתב ש"ע וש"ע רק שמו וש"א ושמה וש"א צ"ע אם יתכשר אף לפ"ד ר"י כששינה בענין הכהן בשם אביה. אך משמעות הש"ע ומפרשי הש"ע לכאורה אינו כן אלא שיש להכשיר בשינה מקום לידה אף אם לא כתב שם עיר דירתו ובלבד שעכ"פ יכתוב שמו ושם אביו ושמה ושם אביה שהרי לא התנו תנאי זה דנכתב מקום דירה. ולכן במקום עיגון גמור כזה שבאפס תקוה להשיג גט אחר אם יסכימו הרבנים המפורסמים דק' וויטעפסק להקל בזה הן מטעמא דידי או מטעמא אחרינא הנני נמנה עמהם ג"כ ואם לאו דברי בטלין: