א

סימן שצ

מחק בלהתנסבא וביומא. כיון דהב"י ססי' קכ"ו מקיל בחסר תי' להתנסבא לגמרי. וכן בתיבת יומא דנן בגט דאינו שכ"מ. אפי' לרבנן דר' יוסי אין חשש מדינא. ע' מכמ"א ש"ב סי' ז'. א"כ הכא שהוא ניכר שהוא תיבת להתנסבא ויומא. ותינוקות קראו כן. למאי נחוש לה. ע' עיטור שבב"י סי' קכ"ו. וש"ע שם סס"י. וכ"מ ממשנה סוף ב"ב. כסף זוזי דאינון ונמחק כו'. ע' תומים סי' מד גבי מחק מגופו וכו'. וד' הטור רסי' קכ"ה י"ל שיצא לו ממס' שבת פ' הבונה ובכ"ד שרושם: