א

סימן שפח

בענין הביתין שהן עגולות למעלה כמו ביתין שבדפוס. הואיל ולמטה יש להם עקב טוב כמו ביתין שבסת"ם ותינוק קורא אותם יפה למאי ניחוש לה במקום עיגון גמור כזה בגט מומר. דהנה אפי' בסת"ם משמע מש"ע ר' ז"ל רס"י ל"ו שי"ל בדרך אפשר שאין לזה פיסול משוה"ד הגמור וכמ"ש עפ"י הסוד כו' עפ"י הסוד דוקא. גם המעיין בבש"א שלא הזכיר בזה פיסול רק לאפוקי מסופרי' בורים האומ' שא"צ כלל לעשות מרובעת למעלה ור"ל שא"צ אפי' לכתח' כו'. וכיון דהכי הוא א"כ בגט ודאי דאין להחמיר. דבגט מכשירין במקום עיגון אפי' מה שהוא אצלינו פיסול גמור בסת"ם כגון רגלי ההי"ן שנגעו כו' כמ"ש בש"ע סי' קכ"ו סמ"ז מ"ח ובסי' קכ"ה סט"ז בהג"ה. והפר"ח החולק שם יחידאה הוא נגד הב"י ורמ"א והחמ"ח וב"ש ושאר אחרוני' וכמבו' ג"כ בג"פ להקל בזה במקום עיגון ב' כמה גדולי'. ע"ש סי' קכ"ה ס"ק ס"ה וסי' קכ"ו ס"ק ק"ג ק"ד וכ"פ בס' ת"ג. והעלה דכשהסופר אין כאן יתן במקום עיגון בלי תיקון ומה גם בנ"ד דלא שייך תיקון כדמשמע בג"פ ס"ק ק"ג הנ"ל ותשו' פנ"י חאה"ע סי' י"ח. וראיי' הפר"ח מהריב"ש לא הבינותי דבסת"ם גם הרב"י בא"ח סי' ל"ב פסק כן. וכ"ש שבנ"ד שאין בזה פיסול ברור בסת"ם י"ל דהפר"ח נמי יודה:

ובענין עיר קאזלאו שנכתב בחד וי"ו ולא כמו שכותבין שקלאוו מאהילעוו בב' ווין. ז"ל דודי הרב זצ"ל אשר השיבני ע"ז פשיטא שאין כאן בית מיחוש דהכללי' שנאמרו בב"ש ובחמ"ח היינו לאותן השמות הנוטי' לפ"א בחד וי"ו. אבל אנו קוראין בפ"א ממש וכותבין כך בגט עכ"ל. וע' בט"ג על הכללי' ס"ק טו"ב שכ' כה"ג. מה גם שהעיר בתוך עומק מדינת רוסיא שאין שם יהודים והגוים כותבין רק חד וי"ו הגם שזה יש לדחות. מ"מ לא הוחזק שם העיר שיוכתב עליו ב' ווין. ואפי' היינו חוששין שיש בזה קצת שינוי יש ללמוד בטוב מד' המכמ"א שער ד' סי' כ"ה ד"ה ואיך שיהי'. שאין להחמיר. ורואה אני הדברים ק"ו לנ"ד שאפשר וקרוב לומר יותר שאין כאן שינוי כלל:

ובענין שכתוב בהגט נהר לעסנאי ואראניז. ולפי הנשמע יש שם ב' נהרות הא' נק' לעסנאי והב' ויאראניז. הנה לפי פסק רמ"א בש"ע סי' קכ"ח שאפי' שינה בהנהר כשר ודאי אין בית מיחוש. ואף לפמ"ש בג"פ סי' קכ"ח ס"ק ט"ל בשם המקור ברוך. הרי שוברו בצדו דמסיק הג"פ דדוקא שינוי הנהר דמקום דירה יש מקום לחילוקו של המק"ב משא"כ עכשיו שאין כותבין מקום דירה רק מקום עמידה כו'. וכ"ת הרי י"א דעכשיו שאין כותבין מקום דירה יש לפסול לכ"ע בשינוי מקום עמידה. מ"מ י"ל דהיינו בשינוי העיר עצמו ולא בשינוי הנהר וכמבו' בג"פ שם ב' הרא"ם בתשו' סי' ס"ו דאם שינה בסימני העיר הוא יותר קל משינוי בשם העיר מה גם דבנ"ד שמקום הנתינה רחוק ביותר ממ"כ וא"י שם הנהרות כלל יש לצדד טפי. מכ"ש דאין כאן שינוי כלל וממ"נ היודעים שיש שם ב' נהרות יתלו יותר שחסר תיבה א' בהגט (או אות א'. דהיינו שהי' צ"ל ונהר ואראניז. או וואראניז כו') משיתלו שזהו עיר אחרת שנק' קאזלאו ושיש לה נהר א' שנק' בב' שמות לעסנאי ואראניז. וע' סי' קכ"ח ס"כ. מה גם שאפשר שע"צ הדוחק יש לפרש מ"ש לעסנאי ואראניז שר"ל ג"כ נהר לעסנאי ונהר ואראניז אלא שקיצר בלשון ע"ד שבועה לא לך לא לך שאע"פ שלא א' ולא לך בו' מ"מ מפרשי' דשבועה קאי ג"כ על לא לך כו' ולמ"ד פרטי הוי עכצ"ל דמפסיק הענין בין לא לך הא' ללא לך הב'. וכאלו אמר שבועה לא לך ושבועה לא לך. א"כ כמ"כ הכא י"ל נהר לעסנאי בהפסק ואח"כ נהר ואראניז. וכיון שיש לפרש כן א"כ ממ"נ היודעים שיש שם ב' נהרות הנ"ל (שע"ז חוששים שהם יוציאו לעז) הם יפרשו כן בודאי אף אם פי' זה רחוק קצת וכה"ג כ' הג"פ סי' קכ"ח סק"כ ב' מהרח"ש דאף אם יבינו רובא דעלמא דהדרה הוא מלרע הוא משום דלא ידעו שיצתה מתלמיסאן כו' אבל אם ידעו שיצתה מתלמיסאן אז לא יבינו הלשון שהוא מלרע אלא מלעיל שמעולם לא יעלה על לבם ששינה באופן שלא כ' הריב"ש ז"ל להקל במלת הדרה אלא משום שי"ל דליכא שינוי בדבר עכ"ל שם ב' מוהרח"ש גם בסי' קכ"ט ס"ק ז' כ' בכה"ג. וא"כ כה"ג ממש שי"ל בנ"ד שאף אם זה הפי' רחוק קצת מ"מ היודע שיש שם ב' נהרות ודאי יפרש כן ולא יעלה על לבו ששינה בהנהר וא"כ כיון שי"ל שאין כאן שינוי כלל פשיטא דאין כאן בית מיחוש כלל:

ובענין ששם אבי האשה נכתב לייזר בב' יודי"ן אע"פ שבס"ג נכתב בחד יו"ד אין לפסול דיעבד עכ"פ שהרי מצינו כמה שמות בציר"י שנכתבו בב' יודי"ן כמו ווריידמן. פריידא. קליין יעקב כו' הגם שבט"ג בש"א אות ו' סקט"ז כ' שלדעתו צ"ע לפי הברתינו בצירי סגי ביו"ד א' שמשמשת בניקוד ציר"י וחיר"ק משא"כ בב' יודי"ן שנק' הירש בפת"ח כו' ע"ש. מ"מ לפי ל' לועז שלנו כותבין על ציר"י גם ב' יודי"ן כמו בשם ביינוש רגילי' העולם לכתוב ב' יודי"ן. גם ראיתי בעו"א עם דייטש מרובע בל' מדברת בינינו הנדפס בסלאוויט' נכתב שם על ציר"י עפ"י רוב ב' יודי"ן. וא"כ רוב העולם ככולם אפי' תינוקות יבינו שזהו שם לייזר. ולא יחשבו שזהו שינוי השם. ולזאת אין להחמיר וכמ"ש רמ"א בד"מ שיש לילך בכינויין אחר ל' בנ"א ואין לחוש לחסירו' ויתרו' כ"כ עכ"ל. וכן ראיתי במהר"א בן ששון סי' למ"ד שנסתייע לענין שם זויי מדפוס חומש הגריגוש וכו'. וע' בתוס' מנחות (לב:

) שכ' דכמה חסירו' ויתרו' יש בגט כמו דיתהוויין כו' רק כשמשתנה השם יש לפסול אבל בנ"ד שאין כאן שינוי וכולם יכירו שהפי' הוא לייזר בצר"י א"כ אין לחוש. ואף אם אולי דבשמו ממש היינו חוששין מ"מ בשם אבי' אף להט"ג אין לחוש ואתי' במכ"ש מתשו' הריב"ש סי' ע' בג"פ סי' קכ"ח סק"ג באריכו' וסי' קכ"ט סס"ק נ':

ובמה שקצת ק' דשבקית וכל היו"ד תי"ו נכתבו על המחק. ומבואר בש"ע סי' קכ"ה סט"ו ולא יכתבו על המחק. והט"ז שם ס"ק כ' להתיר בגט מומר כשיש ע"מ. מיהו בנ"ד הע"מ לא הי' בשעת כתי' הגט רק יש אגרת מב' אנשי' שהיו בשעת כתי' הגט וכ' שנמחק מפני שהי' טעות שכ' שבקי בלא תי"ו לכן מחקו היו"ד וקצת הקוף וכתבו במקומו שבקית. ואף את"ל דעדים אלו לא מהני מ"מ הרי מבואר בש"ע שם סעי' י"ט גט שמחק בו אות או תיבה כו' אם מטופס הגט ה"ז כשר. ונ"ד הוא מטופס כנ"ל ב' תשו' ב"י. ופי' הג"פ ס"ק פ"ו גט שמחק כו' כלומר שהאות או התיבה כתובה על המחק (וע' ג"פ ס"ק צ"א וצ"ז ב' וג' תיבות ובנ"ד אינו רק ג' אותיו'). והנה אף להפר"ח דכ' בסי' קכ"ו בחסר תי' א' מטופס לכתחלה לא תתגרש בו מ"מ נ"ד י"ל דהוי כדיעבד שכבר נתגרשה ע"י שזיכה לה כו'. ועוד דבנ"ד אינו חסר רק שכתובי' על המחק. ועוד דש"פ לא ס"ל כן אלא דבמקום עיגון יש להקל אפי' לכתחלה. ע' ג"פ ס"ק ק"ה וס"ק ס"ב. שוב ראיתי שהפר"ח עצמו סי' קכ"ה ס"ק ל"ט ס"ל דבחסר תי' א' מן הטופס במקום עגון תתגרש לכתחלה. הכלל העולה דהוא גט כשר ואין לחוש ולהחמיר כלל במקום עיגון כזה:

ובתחלה עלה ע"ד להחמיר קצת בזה וסיים אח"כ ומ"מ מיראי הוראה אני ואם דעת כת"ר (הר"ש מדובראווני) נוטה להקל טוב. ואם גם הוא יפקפק ע"ז אזי לענ"ד נכון אם יסכים מעל' ג"כ לסדר הגט. כי בגט מומר יש לחוש קצת לשלא יבטל הגט בינתיים. ומעל' יזהירה אחר נתינת הגט דייקא (וקודם נתינה לא תדע מפני חשש ברירה כו') שלא תינשא עד שיסכימו בהיתרה דודי הרב מוהרי"ל נ"י וכה"ג. לחוש לענין נתינה מבוררת שבדף פ"ו ע"ב בגטין:

ע' תה"ד סי' רל"ג. וכן העדי מסירה לא ידעו כלל שיש פקפוק ע"ז דבהכי סגי ע' ת"ג ססי' קכ"ט בענין ב' גטין וגם להשליח נכון לומר קודם נתינת הגט שמדינא הגט כשר גמור בלי שום פקפוק ויתכוין לנתינה מבוררת. רק שעצהי"ט אין רצוננו להורות בלתי הסכמת עוד א'. אך אם כרומע"ל יסכים להקל בפשיטו' מה טוב: