א

סימן שפז

נדון הגט שהיודי"ן היו כמו חיתין קטנים. ולפ"ע שאר האותיו' אינן נראין כחיתין אבל לפי תמונתן נראין כחיתין ועדיין לא הראה אותם לתינוק. עב"י א"ח סי' ל"ב ד"ה וסס"י ל"ו מ"ש ב' מהרי"ק ש' ס"ט. ובתשו' מהרמ"ל סי' כ"ד. ובאה"ע סי' קכ"ה סט"ז בהג"ה. ובסס"י קכ"ו סעי'. והיוצא מזה דאם הי' ברור לנו שיודי"ן אלו הן כעין תמונת חיתין קטנים היינו שעוקץ השמאלי של היו"ד שוה ממש לרגל ימני כזה ח. אז אע"פ שע"פ תמונת האותיות שבגט יובן שא"ז חי"ת כי החיתין הם גדולים. וגם יו"ד הרי יש לו עוקץ למע' משא"כ חיתין דגט אין עושין בהן חטוטרו'. ועוד שביו"ד מסתמא רגלה הימני' עקו' קצת לצד שמאל כמ"ש בב"י בא"ח סי' ל"ו ב' האגור. ובודאי אינו כן בחיתין שבגט שמסתמא הרגל נמשך ביושר ואינו עקו' לצד שמאל. וגם רגלי היו"ד מסתמא הן דקין מאד. משא"כ בחי"ת. מ"מ הי' זה תלוי בפלוגתא דרבוותא. דלמ"ד גט שוה לסת"מ יש לפסול דקריאת התינוק לא מהני בדבר הפשוט וברור שהאו' לא נעשה כדין. כמ"ש בב"י סי' ל"ו הנ"ל ב' המרדכי וכמ"ש ג"כ מהרי"ק בענין יודי האלפין שאין נוגעין כו'. ואע"ג דבגמ' מוכח שהיו מראי' כל השורה להתינוק וא"כ הי' מבין תמונת אות זה לגבי תמונת שאר האותיות שבגט ואעפ"כ סמכי' ע"ז. היינו בדבר שספק לנו אם האות כתיקונו או לא. משא"כ בנד"ז אם העוקץ השמאלי שוה לרגל היו"ד הימני' שוה בשוה הרי ברור שלא נעשה כתיקונו. ואע"פ שיש עליו צורת חית כנ"ל. מ"מ אין עליו צורת יו"ד ג"כ שלא נעשה כתיקונו. מיהו להאומרי' דגט ל"ד לסת"ם משום דלא בעי בגט כ"ת א"כ לדבריהם כל שלפי תמונת אותיות שבגט יהא התינוק קורא זה יו"ד ה"ז כשר בגט אעפ"י שפסול בסת"ם וכמו שהכשירו ברגל הה"א שנוגע בגג שהכשירו אם תינוק קורא ה'. וכן ביודי"ן שעל האל"ף שאינו נוגע כו' אף שזה פסול בסת"ם כו'. וא"כ י"ל דה"ה בנד"ז. ובמקום עגון כנ"ד אפשר ההכרח לסמוך ע"ז. אך אם אין עוקץ השמאלי שוה לרגל הימני של היו"ד אע"פ שהוא ארוך קצת יותר מהצריך הרי אין לומר ע"ז שנעשה שלא כתיקונו ומידי ספיקא לא נפקא. וא"כ יש לסמוך ע"ז על קריאת התינוק לכל הדיעות. ויש להראות לו תחלה חיתי"ן שבגט ואח"כ יודי"ן ואח"כ יראו לו יו"ד זה. ואם יקראהו יו"ד אין כאן בית מיחוש לכ"ע. ולא עוד. אלא שאם ברור לנו שנעשה כתיקונו. אז אע"פ שהתינוק יקרא חי"ת לפי שאינו מורגל כלל ביודי"ן שיש להם עוקץ השמאלי למטה יש לצדד להקל לפי תשו' מהרמ"ל הנ"ל. אך ע"ז איני סומך להקל בנד"ז דל"ד כ"כ לנדון דמהרמ"ל. אבל כשהתינוק קוראהו יו"ד אין לחוש כלל: