ה

נמצא יש קולא וחומרא למהראב"ש וכן להפר"ח דלמהראב"ש להרשב"א אפי' נקרע בטופס קרע ב"ד פסול משום דהקריעה בכוונה מבטלו. משא"כ להפר"ח כשר בכה"ג. וחומרא להפר"ח בנקרע בתורף אפילו בלי כוונה פסול להרשב"א. אבל למהר"א ב"ש כיון דאין פיסול הקריעה רק מפני שמכוין לבטלו א"כ בנקרע ממילא כשר כמו בגזייה לזמן. ומ"מ היינו בנשאר שלם עיקר התורף דאל"כ הא ס"ל למהר"א ב"ש דאף להרמב"ם פסול בכה"ג. מיהו להפר"ח י"ל להרמב"ם אפילו נקרע כל התורף כשר רק כשלא נשתנו האותיות. נמצא בנד"ז שהמסדר קרעו ולא הגיעו הקרעים בהתורף כלל הנה לפ"ד הפר"ח לא נפסל הגט דיעבד אף להרשב"א. נמצא לדבריו מגורשת היא בו לכל הדיעות. אף לדעת מהר"ם ודעימיה שהגרושין חלין רק מעת שהוא בעולם. מ"מ חלו אז הגרושין ולא נפסלו מחמת הקרע כיון שלא הגיע בתורף כלל הוא כשר ע"י עדי מסירה שראו נתינת הגט וראו את הקרע. ולדברי מהר"א ב"ש י"ל שנפסל להרשב"א כיון שקרעו בכוונה. אבל להרמב"ם הוא כשר והרי הרב"י סמך למעשה כפסק הרמב"ם. וא"כ בנד"ז שלהפר"ח כשר גם להרשב"א יש לסמוך על הרב"י. ובפרט שכל זה רק לצאת י"ח מהר"ם וסיעתו. דאילו לפ"ד כל הפוסקים רובם נתגרשה משעת נתינת הגט קודם הקריעה. ועוד יש לצדד כיון שהבעל עצמו לא קרעו רק המסדר י"ל אפילו למהראב"ש להרשב"א אינו נפסל לגמרי כשהקרע רק בטופס:

עכ"פ יצא לנו מכל זה שיש צד וסברא גדולה להקל בהגט דכשר אף לדעת מהר"ם וסיעתו דס"ל שאפילו במעכשיו אם מתי אין הגט חל כ"א מעת שהוא בעולם דמ"מ הכא כשר. ואף שאין כל זה ברור להקל. מ"מ בכה"ג דעת הבית מאיר לסמוך ע"ד רוב הפוסקים ה"ה רש"י והרי"ף והרמב"ם והרז"ה והרמב"ן. ועוד הרבה פוסקים דס"ל שהגט חל משעת הנתינה ממש. כיון שגם לדעת מיעוט הפוסקים המחמירים יש טעם להקל בנדון זה. אין להחמיר כל כך. ומה גם שעכשיו אין האיסור באיסור אשת איש כ"א באיסור לאו דחליצה. ומצינו שהקילו הפוסקים כשיש שני ספיקות להקל שלא לעגנה ע"י שני ספיקות. כמ"ש הרשב"ם פרק יש נוחלין דקל"ד. וביבמות דל"א ע"א לרבה אפילו בספק שקול אחד מוקמינן אחזקה שלא להצריכה חליצה כשיש חזקת היתר. ואע"ג דלא קיי"ל כרבה. היינו דספק אחד לא מהני. אבל בנד"ז יש כמו ארבעה ספיקות שכל א' הוא ספק שקול. א"כ צד האיסור רחוק מאד. והענין הוא עיגון להמתין על יבם קטן נראה דאין להחמיר: