ד

והפר"ח סי' קכ"ה ס"ק מ"ם כ' דדבר ברור הוא שאם הטופס לבד קרוע ש"ו דאף להרשב"א כשר. אלא הרמב"ם והרשב"א ל"פ אלא כשנקרע בתורף. עוד כ' דאף לדעת הרשב"א אף שנקרע קרע ב"ד בתורף אי לא נכנס הקרע בתוך האות יש להכשיר. ומעתה ע"כ למימר דהא דמכשיר הרמב"ם אף שנכנס הקרע בתוך האותיות רק כשלא נשתנה שום אות ע"י הקרע אבל אם נשתנה שום אות מהתורף ע"י הקרע אף דאיכא עדי מסירה אינו גט שהרי אין כאן כתב. וגם העלה שאין הפיסול להרשב"א כדכתב מהר"א בן ששון דוקא ע"י שנקרע בידים. דזה אינו אלא שהקריעה בעצמה היא הפוסלת אף שנעשה ממילא. וכ' ונ"ל לדקדק מדברי רש"י גיטין ס"ד דסובר כהרשב"א (וע' תוספת יבמות צ"ד כתובות דפ"ב א' בענין נקרע השטר משמע לכאורה הפיסול מצד עצם הקריעה כהפר"ח). וכ' ולענין דינא אין להקל בדבר אף במקום עיגון כהרמב"ם. וראוי להורות בדין זה ספק מגורשת. וה"מ כשנקרע הקרע בתורף אבל בטופס לכתחלה לא תתגרש. ואם נתגרשה תנשא לכתחלה: