א

סימן שעט

[עוד מהדורה מהנ"ל] ע"ד שיש תקנה וחרם בעיר שלא יהי' שום מורה אחר בעיר כ"א ההמ"ץ לבדו. ושלא ילך איש לפני מורה אחר וכעת עמד א' וסידר גט. הנה יש לספק איך הי' התקנה אם רק על השואל שלא ילך לשאול כו' אבל על המורה שיורה לא גזרו או שגם על המורה גזרו. והנה אם גם על המורה גזרו. י"ל לכאורה דיהי' הוראתו ומעשיו בטלים משום דעבד איסורא בהוראה זו. על דרך שאמרו בפרק עד כמה הנוטל שכרו לדון דיניו בטלים. ופי' הר"ן ס"פ האיש מקדש דקנסוהו משום שעבר על מה אני בחנם כו' וה"נ יקנסוהו משום שעבר על הח'. אך הנה עמ"ש הרע"ב בפי' המשנה שם לפקפק על הגט שנטל הרב שכר השיג רמ"א בסדר הגט סי' קנ"ד וכ"ה בד"מ סי' ק"ל סקי"ד משום דהגט אינו דין רק לימוד כו'. וצ"ל דעכ"פ סידור הגט הוא הוראה איך לעשות וא"כ שייך ע"ז ג"כ מה אני בחנם כו' ממש כמו על הדינים וכמ"ש בש"ס דנדרי' דל"ז ופשוט הוא. וא"כ מה בכך דאינו דין רק לימוד והוראה מ"מ עבר בזה ג"כ על מה אני בחנם כו'. וצ"ל דס"ל לרמ"א דאע"ג דבהוראה או"ה כשנוטל שכר עובר ג"כ על מה אני בחנם כמו בנוטל שכר לדון. אעפ"כ הקנסא שקנסו חז"ל לבטל מעשיו מחמת זה לא קנסו רק בדין ועדות ולא בהוראה. דכך מצינו במשנה הנוטל שכר לדון דיניו בטילים. ולא מצינו כן בנוטל שכר להורות או"ה שיהי' ההוראה בטילה. ומש"ה פרש"י אהא דתנן התם הנוטל שכרו להיות רואה בכורות אין שוחטין על פיו דדילמא משום אגרא קשרי לי'. ולא משום דהוראתו בטילה כמו בנוטל שכר לדון משום דלא קנסו כן בהוראה רק בדין ועדות כו' דגבי דין ודאי דיניו בטלים אע"פ דליכא למימר דמשום השכר הטה דין כיון שנטל משניהם בשוה כמ"ש בכתובות דק"ה ע"א וא"כ אי איתא דבהוראה ג"כ הוראתו בטילה למה הוכרח רש"י לומר דדילמא משום אגרא קשרי לי' אלא ש"מ רק בדין אמרינן כן ולא בהוראה. ולפ"ז בנ"ד כ"ש שאין לפסול הוראתו משום שעבר על הח' וכן מבואר להדיא בשו"ת מהרי"ו סי' קכ"ח באחד שעבר על חר"ג ויש רצו להתיר הגיטין שסידר ומהרי"ו פסל משום דענין עברו על החר"ג הוא בענין שנשא ב' נשים וה"ל כחשוד על העריות כו' ע"ש בסי' פ"ד אבל משום דעבר על הח' לא הי' פוסל הגט:

ובענין שהעיר מע"ל משום שהמגרש עבר על הח' וכל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני. ואף שהתוספת כ' דבאיסור שהוא בדה על עצמו לא אמרינן כן. כ' מעל' לחלק דח' הקהל שאני שאין זה איסור שבדה הוא עצמו כ"א הקהל הטילו ח' כו'. ונסתייע מהכנה"ג. והנה בב"ח בח"מ ססי' ר"ח ימצא סיוע לסברא דרומע"ל ממש"ש שהשביעוהו שלא ע"פ ב"ד כו'. וכ"מ בתשו' בסוף ספר בית מאיר סי' ד' אך לפמ"ש בספר קצות החשן סי' ר"ח מובן דאין לחלק. אך הנה אפי' את"ל דלא מהני היינו שמחוייב להחזירה. ועוד דבשלומא התם יש איסור חר"ג מלגרש ממש בע"כ אבל הכא הח' אינו על מעשה הגט שנעשה ע"י סופר ועדים והם העושים עיקר המעשה. משא"כ הרב אינו רק מורה איך יעשו וא"כ אף דלא מהני הוראתו מ"מ מהני מעשה ידי הסופר והעדים. ומ"ש רומע"ל שנתינת הגט צ"ל ב"ד. אנ"ל אע"פ שכ' כן בשו"ת נו"ב מה"ת סי' קי"ד בגט נשואה. אך בסוגיא דפ"ק דגיטין [גבי] בפני כמה נותנו לה מבואר בהדיא דהיכא דא"צ לומר בפ"נ ובפנ"ח א"צ ב"ד לכ"ע עיין שם:

ומ"ש מעל' משום דשינה העד וחתם בקולמוס שהביא מביתו. י"ל דבעל לא קפיד דאע"ג שמסר להם קולמוס שלו נתכוין לרווחא דמילתא לפי שאומרים לו שיעשה כן וימסור אבל אם ע"פ הדין כשר בל"ז. י"ל דאנן סהדי דלא קפיד ולא אמרינן דקפידא הוא רק בדבר שמתנה מעצמו ושיש טעם שיהי' לו קפידא. אבל הכא נתכוין רק ליפוי כח. וראי' מפסקי מהרא"י סי' ר"ל הובא בד"מ סי' ר"נ סקי"ד דאמרי' דליפוי כח נתכוין כו' וכמו אשה לר"א משום דלאו בדעתה תלי' אמרי' דאין קפידא ה"נ אין הציוי מדעתו ולכן גם לרבנן דפליגי אר"א יש להקל דהתם עכ"פ הציוי ממנה רק שתולה בד"א אבל הכא אין הציוי כלל ממנו. כ"א עונה אחריהן מה שהן אומרים ואינהו לא קפדי. ועדיף מענין אדיבורה דידה סמיך. וע' ב"ב קס"ה בתוס' והכא עכ"פ אם לא הי' מקנה הקולמוס כשר ול"ד לנהיגי בפשוט וכסוגי' דקידושין. או דקיי"ל דסוגי' דב"ב וא"כ גם אם אמ"ל הבעל כשר דאין אומר מדעתו. ובכ"מ שמצינו קפידא היינו כשיש טעם למה יקפיד כו'. ועוד דבס"ג הבעל מוסר דיו וקולמוס רק לסופר ולא נז' לעדים כו':

מ"ש לפסול משום דכ' המכונה ליב יעקב והל"ל דמתקרי. הנה בג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"ד נטה שאין לפסול כשכ' במקום דמתקרי המכונה שאינו אלא משום ותבחר לשון ערומים. ועיין בטיב גיטין על כללים של הב"ש סס"ק י"ב ג"כ צידד להקל. ואע"פ שהביאו שיש פוסלים נ' דבנ"ד דשם ליב שעליו ראוי לכתוב המכונה הוא נקרא בו קודם ליעקב אין לפסול. דהכלל הוא דכל שם שהוא ראשון לעולם הוא עיקרי וגובר יותר. וכמבואר בכה"ג ג"כ בשמות הקדושים. וא"כ אפילו את"ל דאם כינויו הי' יעקב ליב אז אם כ' המכונה פסול. משום דכיון דשם יעקב קודם ה"ל ככולו שם קדש ופסול כשכ' המכונה. אבל כששם ליב קודם בקריאה דהיינו שנקרא ליב יעקב אין להחמיר כשכ' המכונה. כנלע"ד לצדד להקל מאחר דעיקר הפיסול בזה אין לו שרש בפוסקי' ראשונים כדכ' הג"פ. וכ"מ מלשון סה"ת ססי' קכ"ז. אלא מיהת כ"ז כשאין מקום לטעות אבל בנ"ד י"ל דיפרשו המכונה ליב יעקב. וכה"ג החמיר הב"א בססי' פ"א וסי' צ"א. ויש ראי' לנגד להכשיר ממ"ש גבי מלכה. ומ"מ נכון להחמיר לכתוב גט שני כו':

עי' מל"מ פ"ז מה"א בדין שקי' השליח קי' דרבנן דנ' דלא הוי קפידא. וע' ברמב"ם פ"ט מה"ג דין ל"ג בדין תנהו לה ביום פ' ונתנו אח"ז משמע דכשר. וע' במכמ"א דקצ"ה ע"ד ודקצ"ו אע"ג דקאמר את הולך משוי שליח כשחלה משום דודאי לא קפיד הבעל אכה"ג ע' ר"ן. כש"כ בנ"ד דליכא קפידא דאנן סהדי שלא אמר הבעל כן בקפידא. מיהו צ"ע במכמ"א שם דמסיק להחמיר בנדון דרא"ם כששינה בגוף השליחות ול"ד לבית ועלי'. וצ"ע ממעילה על דין ערב לי בגרוגרות כו' ולכאורה נדון דרא"ם דומה לנותן גט לאשתו ע"ת אם לא יבא אחר יב"ח ומת תוך יב"ח דמ"מ אסורה להנשא במקום יבם: