א

סימן שעז

אשה רעה בדעותיה וגם אפשר הוחזקה לנפלי' וגירשה בע"כ נידון הגט. בתשובה שבסוף [ספר] ושב הכהן החמיר שם חתנו הגאון ז"ל מאד בזה אף במקום מצוה דשהה יו"ד שנים ולא ילדה וכן החמיר בזה בתשו' שב יעקב חאה"ע סי' א'. ועם היות כי הב"ש פסק להקל השיבו עליו. אמנם בתשו' מע"צ סי' ל"ג נ' לכאו' נוטה לדעת הב"ש. אלא שלא רצה לעשות מעשה יעו"ש. וכיון שהדין אינו ברור לכאורה גם בשהה י' שנים ולא ילדה [אף שנת' מדינא דגמ' מחייבין אותו להוציא] מכ"ש וק"ו שאין להקל כלל לכתחלה באשה רעה בדעות אף שמצוה לגרשה. ואמנם לענין דיעבד יש מקום עיון אם לחוש לד' האומר שרגמ"ה תיקן גם במקום מצוה ובהמסקנ' מבואר שאין הגט כלום כמ"ש בתשו' מהר"מ ב"ב ד' פראג דקי"ב ע"א והובא במהר"מ מינץ ובג"פ סי' קי"ט ובתשו' שבס' ושה"כ הנ"ל תמה ע"ז דאין כח ביד שום אדם להפקיע הגט דדווקא גבי קידושין נז' אפקעינהו כו' לכן פי' ל' ואין הגט כלום בענין אחר ודבריו דחוקים ביותר וגם ד' מהר"מ מינץ והג"פ הם כנגדו שכ' דדיינינן לי' כספק מגורשת יעו"ש בג"פ סי' קי"ט ס"ק כ"ד. ואני מצאתי ב' דרכים שיוכל רגמ"ה להפקיע הגט הא' משום שהעדים עוברים על חרגמ"ה והעובר על החרם פסול לעדות לפ"ד רוב הראשונים וה"ל מגרש בפסולי עדות דאורייתא וכהנ"ל איתא במהרי"ט ח"א סי' קל"ט. הב' אם הפקיעו גוף הגט שלא יהי' של הבעל ויהי' גזל בידו וביד האשה. וע' בגיטין ד' כ' יכילנא למיפסל כו' וע' בהריב"ש ס"ס צ"ט שיש כח ביד ב"ד להפקיע כו'. וכיון שיכול רגמ"ה לתקן שלא יהי' הגט כלום מהכ"ת נוציא לשונו מפשוטו. ואי לזאת לד' האומרי' חרגמ"ה תיקן גם במקום מצוה י"ל שהגט בטל ועכ"פ ס' מגורשת הוי ולא מהני מה שתתרצה אח"כ שכבר נגרע הגט וגם מכמה טעמי אחריני. ועם היות שבתשו' הנ"ל נת' שדעת האומרים שרגמ"ה לא תיקן במקום מצוה הם יותר עיקר והם רוב הפוסקים. אך בנ"ד יש לפקפק קצת הא אשה דרעה בדעותי' אם הוי לענין זה מצוה גמורה כמצו' פו"ר ותו דעכ"פ נ' שהי' צריך להתרות בה תחלה כמ"ש בש"ע סי' קט"ו לענין הכתובה הגם שיש לחלק מ"מ נ' להחמיר כיון דיש חולקים אפי' במקום מצוה כנ"ל. וגם הטענה דהוחזקה לנפלי' יש בה ספק כיון דאח"כ ילדה ולד של קיימא אע"פ שאח"כ חזרה והפילה כיון שלא הוחזקה אח"כ יש לספק אם חזרה לקובענא קמייתא אם לאו. ע' בי"ד סי' קפ"ט סעי' כ"ו ואפי' חזרה כו' עד שתחזור ותקבענו כו'. וע"ש סעיף ט"ז חזר הוסת למקומו ויש לחלק דזה דומה יותר לתינוקת דרוב נשים אין מפילות. משא"כ בוסת נשים שהיא ראוי' לראי' מצד עצ מה דכל גפן יש בו יין. וע' בסי' קפ"ז ס"י לענין רמ"ת ג"פ אם עברה ושמשה ולא ראתה מותרת לבעלה עד שתחזור ותראה ג"פ רצופי' דתלינן שנתרפאה כו' כמ"ש ב[שו"ע] אאזו"ר הגאון ז"ל ס"ק מ"ט וה"נ אפ"ל כן בנד"ז. ואי לזאת מכל הלין טעמי נלענ"ד שראוי ונכון ליתן ג"פ שני ברצון לצאת לדעת המחמירים כנ"ל: