א

סימן שעו

בתשובה שבס"ס תויק"ו ס"ד תמה אמה שהשמיטו הפוסקים מ"ש בתקנת רגמ"ה שאם זרק לה בע"כ גט שאין הגט כלום. ואשתמיטתי' תשו' ר"מ מינץ הובאה בג"פ סי' קי"ט ס"ק כ"ד. ומהג"פ אשתמיטתי' מ"ש בתקנה הנ"ל. והוא בתשו' מהר"ם ב"ב דקי"ג ע"א. והאיך יכולים לתקן שאין הגט כלום אם ע"י שמפקירים ממון הבעל דהפקר ב"ד הפקר. דמה"ט הגט כשר כשהאשה נותנת שכר סופר כדאיתא בגיטין ד"ך. ועיי' בר"ן שם דאפילו אם הקלף של [הסופר] א"צ למשוך אעפ"י דאינו יכול לזכות לו ע"י עצמו כדתנן בעירובין ס"פ חלון וחכ"א לא זכו לו מעותיו כו'. עיי' בתוי"ט שם ובטוש"ע או"ח סי' שס"ט ובדברי זקיני מו"ר נ"ע. אלא וודאי משום דחכמים יכולים להקנות בלי משיכה. וכש"כ שיכולים להפקיר מעותיו. והגט שבידו שאינו שלו ולא מתקיים וכתב. ול"ד לכתבו על איסורי הנאה דכשר. דמ"מ הוא שלו וכדאיתא בגמרא ד"ך. ואעפ"י שכתבו הפוסקים דחדר"ג אינו מפקיע קידושין. כדאיתא במהרי"ק שרש פ"ד היינו משום שלא תיקנו להפקיר ממון. עיי' תשובת ריב"ש סי' שצ"ט ובחכם צבי סי' קכ"ד. משא"כ הכא כיון שכ' שאין הגט כלום. ע"כ צ"ל דהפקירו ממונו. א"נ משום שהעדים עברו על חדר"ג והרי הם פסולים לעדות וא"כ אין כאן עדים. ועיי' בתשוב' מהרי"ו סי' קכ"ח דלדברי ר"ת העובר על חדר"ג פסול לעדות ונקטינן כר"ת בדבר שעבר בקום ועשה. עיי' מ"ב סי' נ"א הובא בש"ך חו"מ סי' ל"ד. וא"כ אין כאן עידי חתימה ועידי מסירה. וע' במ"ש הב"ש סי' קכ"ד ס"ק ט"ז. ובג"פ שם ס"ק למ"ד. ועיי' בשו"ע סס"י קכ"ג גבי כתבו וחתמו ביו"ט. דבלא ע"מ הגט בטל. והכא כליכא ע"מ דמי שעברו על חדר"ג כולם. והא דכתב מהרי"ק שרש פ"ד שהחרם אינו מפקיע הקידושין היינו משום דלא גזרו החרם על העדים רק על הבעל. א"נ דלהחמיר חשש לסברת רש"י דהעובר על החרם שלא יצאתה שבועה מפיו לשקר אינו פסול לעדות: