א

סימן שעא

[ר"פ משו"ת חאהע"ז סי' קכא] ע' ב"ח רס"י ל"ח וצ"ע בפי' המשניות לרמב"ם פ"ה דתמורה תנאי כו' ואמאי הרי מפרש כו' וי"ל ק' מנ"ל להרמב"ם דבגט נאמן לפרש כמו בקדשי' דילמא באיסורין עד א' נאמן משא"כ בערוה דאין פ' משנים. וי"ל כיון דאיכא תרתי לא שהה ומפרש. עמל"מ פט"ו ממעה"ק (ע' ממ"א ש"ז ד"ג. וע' תוס' דב"ק דע"ג ב' דלס"ד לר"י נאמן לפרש תכ"ד אע"ג דס"ל דלכד"ד. עט"ז והפלא' סל"ח. עח"ץ סי' קט"ו וקל"ה שב"י סי' כ"א. גב"א. ע' גאוני בתראי. ע' בהריב"ל ח"ב סי' ג' וח"ג סי' ך' וח"א סוף כלל ג' בענין שתקה כשנתן לה בסתם:

בענין לא ראו העדי' ע' מהריב"ל ח"ג סי' פ"ה. ועל הרשב"א יש קושי' דא"כ מה מועיל העד דשחרית כיון שלא ידע שיהי' עוד עד בערבי'. א"כ ה"ל כא"י שיש עדי' ודו"ק. ע' מהרי"ט סי' ל"ח:

בענין קבלת עדו' שלא בפני בע"ד. ע' מהריב"ל ח"ג סס"י פ"ד וסי' ק'. ח"ד סי' ב'. ורא"ש כלל מ"ו חילק:

בענין שתיקה דלאחר מתן מעו' ותכ"ד ע' מהריב"ל ח"ג סי' ך:

מסוגי' דשילהי גיטין אי מגלי' מילתא משמע דעמפ"ע נאמן השני. ערס"י י"ז:

ע' א"ח תקפ"ב ר"י ורא"ש בענין חזרה בזכרנו קרוב דפליגי בפלוגת' ת"ש ופ"ת סי' ל"ה ס"ק מ"ז: