א

סימן שסד

קשה לי קושיא גדול' על הרא"ש פ"ק דקדושין סי' כ' ובתשו' כלל ל"ה שהאריך בהיתר בטבעת שאולה ע"מ לקדש וכו' דכיון דהשאיל אדעתא לקדש כו' והרי זה כדברי ר"מ דאמר פ"ק דערכין אין אדם מוציא דבריו לבטלה משא"כ לרבנן לא מסרסינן לישני'. והרי אמר שאלה. וראייתו מחלוק ג"כ לכאורה אינה ראיה לדידן דקי"ל בי"ד סי' ש"מ סל"ד כהנ"י משום שלא הקנהו כו' וע' שט"מ כתובות נ"ח בשם הריטב"א על מההיא אין וכו' להפך משאלה למתנה ה"ל כממעריך לדמי'. גם על שאר הראיות יש להשיב. גם מ"ש הרא"ש דחזרת דמים הוי חזרה הוא לכאורה נגד הש"ס פ' מי שאחזו אימור דאמר רשב"ג היכא דליכא בעינא כו' וזה מקרי איתא בעינא כו' וע' רמב"ם ריש ה' עירובין ומל"מ פ"ו ה"כ ע"ש. נא לעיין ולכתוב לי תירוץ מהנ"ל דקושי' עצומה היא לפענ"ד:

ידידו דו"ש מלו"נ מנחם מענדיל