א

סימן שסא

[קיצורים והערות לבית מאיר עצי ארזים ומרה"צ אבהע"ז סי' י"ז ס"ד] בבי"מ ע"ד שיטה ד' ואף הוא עכ"פ מזה דיוק קצת דביש לה בנים מעידה לה אך א"כ דבאין בנים ליבמתה מסקא אדעתי' שמא תהי' צרתה ול"ק המל"מ ב' רח"ש רק כשיש בנים לשניהן:

העלה בצרות אפילו תרווייהו נשואות לאחרין אין מעידין זל"ז (והחמיר ביותר כי בלא"ה י"ל דש"ס דילן לא ס"ל כלל שאפילו נשואו' לאחר יהי' דין זה. ומ"ש ראי' מקי"ח רע"א י"ל התם מ"מ עדיין לא נישאו שניהם. ע"כ אין להחמיר יותר ממ"ש הב"ש לאותו בעל כו'):

שיטה נמי סמך. נסתפק שיבמה יהי' דין צרה כהנ"ל. (וזו ג"כ חומרא יתירה):

סע"ד העלה דגם במסל"ת א"נ:

דף י"ט רע"א שיטה ואם העיר מב"ש קל"ד די"ל מ"מ עדותן ספק להחמיר (וע' מזה בעצ"א פלפול רב. וע' משנה רפ"ו דסוטה בשיש רג"ל נאמני' להחמיר ולא לפוסל' מכתובתה. וע"ש):

שיטה נסתפק דאפי' בדרבנן כמשלא"ס א"נ (ולכאורה ראי' לזה ממשנה דסוטה הנ"ל מכתובתה):

בענין בת חמותה הבאה לאח"כ ובת בעלה דלאח"כ העלה להקל במקום עיגון והביא עה"ג ס"ז וצ"צ סי' פ"ח:

בעצ"א ס"ק ט"ז שיטה משמע בין יבמה ליבמתה (דבריו תמוהים דיבמה הוא בזכרים נגד בת חמותה ולא נגד יבמתה. ובת חמותה לא דמי כלל לצרתה):

הקשה על הרא"ש מ"ט השמיט בעיא דבת חמיה (וע' בחוס"י טעם). ותירץ מדלא נקט אחות בעלה (גם כאן דבריו תמוהים. דגם למ"ד זכרים שכנגד הנקבו' אסורו' ליתני כן ומ"ש יבמה כנגד יבמתה הוא תמוה וכנ"ל):

סקי"ז הביא ראי' דח"נ א"נ אף במסל"ת:

ס"ק י"ח טעם לרי"ף דהשמיטו בעי' דחמותה הבאה לאח"כ משום דדוחק לומר דהיא בכלל חמותה. א"כ ישמיט יבמתה ותהי' בכלל צרתה. ולהה"מ י"ל משום דמחמירי' אפילו באחותה שהיא יבמתה (ועמש"ל ב' הבי"מ) (וראייתו אנ"ל די"ל אחר דתני יבמת' שפיר נוכיח דחמותה הבאה אח"כ הוי כחמותה. משא"כ אם לא תני כלל יבמתה לא ידעינן איסור גם ביבמתה):

ס"ק י"ט כ' להרא"ש וטור דבת חמיה תעיד. א"כ גם אשת אחיו מעידה (וכ"כ בחוס"י ובי"מ. עמש"ל):

סק"כ הביא ראי' צרת' אפי' נשואה ושמ"מ דוקא אם השני' תחת בעלה הראשון. אבל אם שניהם לבעלי' אחרי' לא חמירא. ועמש"ל הבי"מ מחמיר בזה:

מ"ש המרה"צ סס"ק י"ז על רש"י לכאורה לק"מ דלא מיבעי' קאמר. ל"מ כשאין לה אחים מאמה ואבי' דא"כ זו יורשת בכל גם כתוב' אמה שיירש אביה דודאי שונא'. אלא אפי' יש לה אחים כו'. עכ"פ יש טעם לחלק בין אם יבמה לבת יבמה ובת בעל' דאח"כ. דשא"ה באם יבמה דמכבר יש שנא' דמהרי"ט דמצטרפא עכ"פ הגם שאינה כדאי בפ"ע:

ס"ק י"ח העלה דאם יבמה כשהיבמ' ערוה מעידה כחמ"ח ולא כב"ש. גם הביא ראי' דש"ס דילן לא ס"ל לא פלוג:

ס"ק י"ט הקיל באם יבמה עכשיו שאין נוהגין ביבום:

בדין חמותה בבית מאיר סי' קנ"ח אפילו חמותה נשואה לבעל אחר שאינו חמיה. וצ"ע דהא בכה"ג לא שייך הטעם דקאכלה לגירסנא דהא בעלה יורשה. דדוקא בשחמותה פנוי' או שנשואה לחמיה ודאי זו קאכלה לגירסה. דגם אם חמיה ירש חמותו תירש היא מחמיה. משא"כ כשנשוא' לאחר. ואם משום שמא ימות בעלה קודם והיא תירש כתובתה וכלתה תירשנה. מנלן דבכה"ג שייך שנא' כיון לפי עכשיו אין כאן ירושה. וגם כלתה י"ל שאין שונאת' אפילו לטעם ריה"ו דלא שייך כ"כ תמליל מילי לפני ברה כיון שכבר נפרדה מאביו ונשוא' לאחר אין לה התחברו' כ"כ עם בנה עד שתמלל מילי כו':