*

סימן שנז

הנה* מה שיש להסתפק בשריותא דהך איתתא לכאורה הוא ב' דברים הא' שיש לפקפק אעדותו של ר' ליב כיון שר' מאיר הי' במעמד ההוא ולא הבין הדברים שיצאו מפי המנוח א"כ יש לדמות זה לכאורה למ"ש הב"ש ברס"י מ"ז בשם שער אפרים דבשמיעה נמי אם היו במעמד א' וא' אומר שמעתי והב' אומר לא שמעתי ה"ל הכחשה דאין חילוק בין שמיעה לראי' וכ"כ בכנה"ג בח"מ סי' כ"ט בהגהת ב"י אות ל"ז. ואין לדחות דהכא לא הוי הכחשה משום שיש לתלות שחוש השמיעה של זה עדיפא משל זה דהא בפ"ק דמכות (ד"ה א') משמע דלנהורא בריא לא חיישינן וכ"כ הרמב"ם פי"ט מה"ע אם יכול העומד כו'. והנה לפמ"ש בחי' הריטב"א שם הטעם משום דאזלינן בתר רובא דעלמא. ור"ל דאמרי' מסתמא הוא ג"כ מהרוב ואינו מופלג. וא"כ ה"נ י"ל כן דמסתמא ר' ליב ור' מאיר שניהם מרובא דעלמא. ואע"ג שי"ל דהכא איכא לתלות בתרי מיעוטי אם שר' ליב עדיף שמיעתו משאר רובא דעלמא. או להפך שר' מאיר גרוע שמיעתו. מ"מ קשה לחלק בין חד מיעוטא לתרי מיעוטי דמ"מ רובא עדיפא כדמשמע בנ"י פט"ז דיבמות גבי מיעוט נשים אין מתעברות ומיעוט מפילות. דמ"מ הרוב נשים מתעברות ויולדות עדיף מנייהו ע"ש. אך מ"מ נ' לצדד להקל כיון שלפי המובן מהגב"ע שר' ליב הוא הי' המדבר לנוכח עם החולה ואליו הי' הדיבור י"ל שנתקרב יותר כיון שהי' מדבר בנמיכות ור"מ לא נתקרב כ"כ ומאחר שפי המדבר הי' בכבדות ונמיכות דאשתקל מלולי' יש לתלות דמשום קירוב פורתא שמע ר"מ ולא שמע ר"ל. וראי' לדבר שהרי מקור הדין דבאומר לא ראיתי ה"ל הכחשה הוא מבעל העיטור ושם מבואר בזה"ל והיכא דאמרי סהדי אנחנא הוינא תמן ודייקנא במילתא שפיר ולא חזינן גירושין וקידושין כו' הרי מבואר מל' העיטור דל"ק דה"ל הכחשה אלא כשהעדים אומרי' ודייקנא כו' וכ"ש בנ"ד שיש טעם גדול לתלות שזה שמע ודייק טפי. כיון שאליו הי' הדיבור והשני לא דייק כ"כ אך הב"י באה"ע סי' מ"ז ב' רי"ו בש' הרשב"א לא הזכיר ודייקנא כו'. מ"מ בנ"ד י"ל שיודה ג"כ כיון שיש לתלות בקירוב וריחוק. והרי קירוב פורתא נמי יגרום חילוק מצד כבדות ונמיכות המדבר כנ"ל. וכ"ש דהכא יש ראי' גדולה שר"ל אינו משקר מאחר שר"מ עצמו אומר שר"ל הגיד לו כן במעמד ההוא שהחולה אמר לו שנק' אליעזר ברד"ס. א"כ האיך נחוש שמשקר וכי חולדה נביאה היא שתדע שאח"כ תבא אשת ר"א ברד"ס לחקור נידון בעלה. גם מהכתבים שנמצאו יש ראי' לאמתת הדבר:

החשש הב' שיש להסתפק הוא אולי צריכי' לחקור בדובראוונא אם לא הוחזקו שני אליעזר ברד"ס שם דאף ע"ג דבשמו ושם אביו ושם עירו סגי לכ"ע היינו אם דנין עליו בעירו ולא הוחזקו שני יב"ש בעיר א' (וכ"מ ממ"ש הראב"ד פי"ג מה"ג הכ"ד והוא שלא הוחזקו שנים עכ"ל ואם למעוטי הוחזקו אתי מאי קמ"ל אלא י"ל דלמעוטי כה"ג אתא) משא"כ בזה אליעזר ברד"ס שעקר דירתו מדובראוונא יש לחוש שמא בדובראוונא הוחזקו שני אליעזר ברד"ס. וכ"מ להדיא בק"ע שבסו"ס מכ' מאלי' סי' ו' אות קי"ב וכ"מ ג"כ בק"ע סי' שע"ד והלכך אפשר הי' צריכי' לברר זה בדובראוונא. והאמת אגיד שמה"ט התמהמתי מלהשיב מפני היראה והכבוד לכת"ר כי רציתי לשלוח להר"ש בדובראוונא שיעמוד על החקירה ועדיין לא נזדמן לי לשלוח. ומ"מ לקושטא דמילתא ודאי שי"ל שאין זה מעכב כיון שאמר עוד שיש לו שני בנות א"כ אין לחוש כ"כ שמא יש שם שני אליעזר ברד"ס ושניהם יש להם שני בנות. וכ"ש הראי' מהמכתבי' משם אשתו ואחיותי' ושדר באוסוועט. והרי באוסוועט ודאי תדע האשה שלא הוחזקו שם בהגבול שני אנשים כה"ג. ולשאלה אפשר אין לחוש אהמכתבי' שהרי הן היו להחיות את נפשו ואיך יתן פרוסת פתו לאחרים. וחייך קודמים. ועוד שאין זה שאלה אלא רמאות שהרבני' נתנו לו והוא יתן לאיש אחר אשר לא עלה על דעת הרבני' ואחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן מיהו יש לחוש לפקדון ומ"מ הוי כמו שאלה דיחיד מאליעזר ברד"ס מדובראוונא לאליעזר ברד"ס השני מדובראוונא ואין לך שאלה דיחיד גדולה מזו. א"כ ודאי דחזי לאיצטרופי להתירא דהך איתתא. וגם י"ל כיון דשמי' כשמי' לא מפקיד גבי' כדאי' ביבמות דקט"ז:

[קיצור ממהדורא אחרת מהנ"ל] נידון איש שהגיד לפני מותו שמו וש"א וש"ע: