יג

אך מה שיש לחקור בזה הוא די"ל דל"ד להוחזקו. דאף שכ' החמ"ח ס"ק ל"ח איך אפשר שבכל העולם לא יהיו שני יב"ש כו' וכ"כ מהרי"ט חאה"ע סי' ל' דע"כ לא אמרינן בעלמא אלא דלשני יב"ש בעיר א' ל"ח דקלא אית להו אבל בעולם שכיחי טובא כו'. וכ"כ הצ"צ סי' נ"ח באריכות. מ"מ איה"נ דודאי הוה כהוחזק שיש כמה יב"ש בעולם. מ"מ הרי המגיד משנה כ' פי"ג מה"ג דגם בהוחזקו אם ידוע שהא' קיים משיאין אשתו של זה ופשוט הוא עכ"ל וכ"ד האחרונים. וכיון שכן מה שבודאי יש בעולם כמה יב"ש אין זה הוחזק דשמא ידוע שכולם חיים. ולא חשוב הוחזק אא"כ יש יב"ש שני שג"כ נתכסה מן העין ואין ידוע שמא הוא המת. וע"ז לא שייך כלל לומר מ"ש הח"מ איך אפשר שבכל העולם לא יהיו שני יב"ש ששניהם נתכסו מן העין. דזה אפשר ואפשר הוא. ובשלמא גבי גט חשוב כה"ג הוחזק דשם כיון שבודאי יש שני יב"ש חיישינן שמא גם הוא כ' גט ושלח. ואף שאומר שלא כ' י"ל דאינו נאמן דאל"כ מדוע לא שאלו פי ענן מחגרא כו' א"ו ע"א הוא ואינו נאמן. משא"כ הכא גבי עיגונא דא"צ להגדתו כשרואין אותו בחיים. וכיון שכן י"ל דהוי כלא הוחזק. וכן משמע להדיא דעת מהרא"י בפסקיו סי' רפ"ד (כמו שכ' בהג"ה בחמ"ח ס"ק ל"ח) שכתב והשתא בנ"ד אי לא הוחזקו שני משה בן יונתן שנתכסו מן העין דאיתתא שריא כו' ושם לא הועד רק שהי' אשכנזי ולא שם עירו. אלמא דאע"ג שהספק בכל ארץ אשכנז חשיב ליה לא הוחזק. וצ"ל דאע"ג דודאי יש כמה משה בן יונתן מ"מ לא הוחזק שני משה בן יונתן שנתכסו מן העין כו'. והנה מהרא"י שהתיר בלא הוחזק ס"ל כדעת בהמ"א והרא"ש דבלא הוחזק א"צ להיות ידעינן שאבד גט כו' וכ"ד התוס' דגיטין. אבל לפ"ד התוס' דב"מ אין ללמוד להקל אפילו יהי' לא הוחזק כיון דל"ד לגט דהתם ידעינן דנפל כו'. ומ"מ ד' מהרא"י צ"ע דנדון שלו הוי ממש כנדון דהריב"ש דאברהם בן פארח מקשטיליא וה"נ במהרא"י משה בן יונתן אשכנזי. והרי כתב הריב"ש דאפילו לא שכיחי ולא הוחזקו יש להחמיר אפילו לדעת בהמ"א והרא"ש כיון שלא ידענו שאברהם בן פארח הי' דר בירושלים כו'. וה"נ לא נז' כלל במהרא"י שידענו שמשה בן יונתן בעל אשה זו הלך לליטאויא. ואף אם נימא כדעת המרה"צ דבידעינן שעבר לשם סגי. הרי ג"ז חסר מן הספר שם. לכן ההכרח לומר דמהרא"י פליג על הריב"ש וס"ל דבלא הוחזק א"צ כלל להיות ידעינן שעבר דרך שם. דדוקא בהוחזקו צריכין לזה כמ"ש התוס' דגיטין (דהרא"ש קאי בשיטתייהו) דלעיל אות ז' וא"ת היכא דהוחזקו כו' וי"ל כגון דידעינן דמזה יב"ש נפל כו'. והשתא דבלא הוחזקו ניחא להו ולק"מ ולהריב"ש צ"ל דהתם ג"כ משום דידעינן דעבר כו'. ומהרא"י לא ס"ל כן אלא דעבר לחוד לאו כלום הוא ובהוחזקו בעינן דידעינן דנפל. ובלא הוחזקו ההיתר פשוט דאם אי' דהוחזקו קלא אית להו. וס"ל דה"ה בעיגונא אם אי' שיש עוד משה בן יונתן שנתכסה מהעין ואשתו עגונה קלא הוה לי'. ומ"מ לדינא אין נ' כלל לסמוך ע"ז דדוקא בעיר א' י"ל דאם אי' דהוחזקו קלא אית להו. אבל כשהספק במדינה גדולה איך אפשר לומר כן. וע' בההמגי"ד פי"א מה"ג ה"י הני מילי בגברי כו' אבל בנשים כו' ע"ש והדברים ק"ו לנד"ז. א"כ בלא ידעינן שעבר ודאי אין להקל כפסק הריב"ש שהסכים לו הרמ"א בד"מ. וגם בידעינן שעבר לא ברירא כלל להקל דמהריב"ש יש רק משמעות לדעת הרא"ש לבד כנ"ל אות י"ב. והיינו כשנאמר דהטעם של הרא"ש בלא הוחזק הוא משום דידעינן שעבר כו'. אבל באמת י"ל דהטעם בלא הוחזק הוא משום דאי איתא דאיתנהו קלא אית להו והיינו דוקא כשהספק רק על עיר א' וכשדנין ע"ז באותה העיר. משא"כ כשאין דנין באותה העיר וכש"כ כשהספק על כל העולם. וכש"כ לדעת התוס' דב"מ (די"ח ע"ב) סד"ה נפק הנ"ל דגם בלא הוחזק הטעם משום דידעינן שאבד. ע"כ מאד קשה להקל בזה בלי שום ראיה: