יב

אך לכאורה יש ללמוד כך מהריב"ש כיון דיהיב טעם א' לדעת בהמ"א בין על הוחזק ולא שכיחי. בין על לא הוחזק ושכיחי. שהוא משום דידעינן שזה השליח עבר שם ואבד ממנו וכו'. ובלא הוחזק א"א לומר דבעינן לבהמ"א דוקא דידעינן דאבד ולא די במה שעבר דרך שם. דא"כ איך למד עיגונא מגט הא בעיגונא ל"ל הכי. אעכצ"ל דבזה אבד לאו דוקא רק כיון דידעינן שעבר כו'. וכיון שיצא לנו דהטעם בלא הוחזק כיון דידעינן שעבר כו'. א"כ גם בעיגונא נמי יש להקל בכה"ג כשידוע שעבר דרך שם אע"ג דהכא לא שייך לומר ידעינן שאבד כנ"ל. ואף לפ"ז אין להקל כיון דהמרה"צ כ' דכשא"י ש"ע הו"ל כהוחזק ובהוחזק י"ל דהטעם ודאי כיון דידעינן שאבד דוקא ומש"ה כ' הריב"ש תרתי שעבר ואבד דבלא הוחזקו סגי בעבר ובהוחזקו בעינן דידעינן ג"כ שאבד כו'. וכיון דבעיגונא לא שייך לומר דידעינן שאבד א"כ אם זה הוי כהוחזקו ודאי אין שום מקום להקל לכל הדעות: