א

סימן שמט

ע"ד הטב"ע לאחר ג"י צידד בתשו' כנסי"ח כיון שהי' טמון תוך עפר ולא שהה ג"י ביבשה ועיין מזה בשו"ת ב"א סוף ספר חאה"ע. אך נ' שאין לסמוך ע"ד כ"א לדעת המ"ב שהתיר בעת הגליד ביותר מג"י. וגם לדבריו ל"ד כ"כ. ואף על דבריו י"ח. כי אין זה רק לריב"ב שבמשנה. אבל מצד הסימן שהי' על לחי השמאלית ושצמצמה המקום אצל החוטם י"ל דהוי סי"מ. גם מצד הא"כ שהכירה בסי' וט"ע. ולשאלה דיחיד כה"ג שישאל למי שיש בו סי' כזה בלחי השמאלית וגם טב"ע כמוהו ודאי ל"ח. גם מצד הבילעט ודאי י"ל דהוה ככלים דלא מושלי. וע"י צירוף שאר סי' כלים. נ' שיש לצדד להתירה מכבלי העיגון: