א

סימן שלט

הנה בגב"ע שהוגבה ממנה נזכר שהכירה גוט בטב"ע הקאפלייעש שהי' מונח אצל ההרוג ואת הסירע קרייקע. ושהכירה הקאפאטי (היינו זופיצע) שעליו שזהו הקאפאטע שלו ושהיא מסערא דומא וסימן השטריפליק ושהכירה ג"כ גוט האנעציש וסימני' על כל אנעצי והאנעציש אומרת שהיו מונחי' ג"כ אצל ההרוג. ובגב"ע מאחיה מאיר נז' שאמרה תחלה מקודם ראותה ההרוג סימני הקאפאטע אונטר שלאק של הארבעל פון קעמרליך פישטרע (ר"ל דרילך) בלאווע ואונטר שלאק של גוף הקאפאטע האלבען אונטר שלאק פון פראשטע לאייווענט. גם שאמרה תחלה סימני הלייב סריידקל (היינו ארבע כנפות) שהוא מסירע דומא וסימני' באונטר שלאק. גם סימני הכתונת ומהות הזיים. גם סימני ב' מעשענא קנעפליך בהפליודערין. כ"ז אמרה מקודם. ובגב"ע ממ' יקותיאל נז' ענין שהכירה הקאפלעש בטב"ע ושהי' מונח אצל ההרוג ושהי' מלוכלך בדם. ושמצאו ב' קנעפליך מעשעני בהמכנסיים כמו שאמרה מקודם לפני יקותיאל הנ"ל ג"כ. ושהקאפאטע הי' כנזכר לעיל זולתי לא נז' שבדקו אחר אונטר שלאק רק בהארביל. אבל לא נז' שבדקו ג"כ האו"ש של גוף הקאפאטע. ושהכתונת הי' ג"כ כמו שאמרה לאחי' מאיר הנ"ל. כך ראו הם הלייווענט והזיים בהכתונת:

נמצא מה שמבואר ברור מהגב"ע הנ"ל שהוגבה שם הוא שאמרה תחלה סימנים על כמה בגדים טרם ראותן ונמצאו כדבריה היינו א' סימן השני קנעפליך מעשעני בהמכנסיים הנז' בגב"ע של יקותיאל. ב' סימני הקאפאטע. ג' סימני הכתונת שאמרה לאחיה מ' מאיר כנז' בגב"ע שלו ומבואר בגב"ע דמ' יקותיאל שכך נמצא ומה שמבואר מגב"ע שלה ג"כ סימנים על שני האנעציש והכרה בטב"ע על הקאפליוש ועל הסירע קרייקע. זה מבואר ברור בהגב"ע הנ"ל. אבל לא נתבאר בגב"ע הנ"ל אם הכירה ג"כ שאר הבגדים בטב"ע או לא. ואמנם היא אמרה לפנינו ח"מ בקב"ח שהכירה ג"כ כל הבגדי' הנ"ל בטב"ע לבד מה שנתנה סימני' עליהם. ואפשר שג"כ ל' הגב"ע דב"ד סובל פי' זה שהרי נז' גבי הקאפאטע והאנעציש האב איך דערקענט גוט כו'. גם אומרת איך כל החברה רואי ההרוג הכירוהו ע"פ תמונת גופו שזהו ודאי בעלה יעקב. גם ע"י שער ראשו שהי' מונח סמוך לו. זהו תורף דבריה. גם זה האיש שנוסע עמה אומר כן ששמע בעירם שהכירוהו ע"י תמונת גופו הגם שלא הי' פרצוף פנים כלל כי אכלוהו החיות:

והנה אם באנו לדון ע"פ המבואר בגב"ע הכתוב שבידה לבד מה שהוגבה שם א"א לנו למצוא לה היתר מאחר דליכא טב"ע רק על שני בגדים לבד. הגם שעל שאר הבגדים יש סי"ב אין להקל כלל שהרי אף למ"ד דבכל בגדיו לא חיישינן לשאלה כדלקמן. היינו בכל בגדיו דייקא משא"כ הכא בכל בגדיו ליכא הכרה מעליא. ובלא חששא דשאלה לא מהני. ובשני' ושלשה בגדים פשיטא דחיישינן לשאלה לכל הדיעות. והגם שי"ל דא"כ שאלה דיחיד הוא. שהשאיל שנים ושלשה בגדים למי שהיה לו עוד בגדים בסימנים בינונים כמותו. אך כיון שיש כאן שני צדדים להחמיר. הא' למ"ד דחיישינן לשאלה דיחיד. הב' אף למ"ד דלא חיישי' לשאלה דיחיד הא חייש לשאילת כל בגדיו כמבואר בח"צ סי' קל"ד. וגם י"ל דגם מ"ד דלשאלה דיחיד לא חיישינן היינו בענין שהיחידות הוא בסימן בינוני שבגופו דוקא ולא מצד בגדים כלל. ויש לחלק טובא בין סימן הגוף לסימני בגדים. וגם י"ל חומרא זו בהפך. דאף למ"ד דלא חיישינן לשאילת כל בגדיו הא י"ל דחיישינן לשאלה דיחיד ובאמת השאיל רק שנים ושלשה בגדים. ויתר עכ"ז שהשני בגדים שהוכרו בטב"ע לא נמצאו עליו ממש. רק סמוכין לו. לכן אם הענין רק כמו שנראה לכאורה מהגב"ע הכתוב שבידה דליכא הכרה בטב"ע רק על שני בגדים לבד א"א לענ"ד למצא היתר. אולם מאחר שהיא אומרת שהכירה כל הבגדי' בטב"ע ושידוע כן להרב דק' ייעליסאוועט ודעימי' וביקשה לכתוב ההיתר על אופן זה אם ידוע להרב הנ"ל שכן הוא ע"כ דברינו יהי' על אופן זה. אם יבורר כן מהרב הנ"ל. כי הגם שמדינא היא נאמנת על זה אך מאחר שכבר הגידה שם מה שהגידה כמבואר בגב"ע שבידה ולפי ששם לא נז' בהדיא הכרה בטב"ע לכן אין לסמוך ע"ז עד שיבורר מהרב דק' הנ"ל ודעימי':