א

סימן שלח

[נטבע שנמצא והכירוהו בכמה סי' גרועים] הנה מה שנמצא הנטבע לבוש בארבע כנפות של צמר גראב. י"ל דאינו חשוב אפי' סי"ב הגם דהתוס' ספ"ק דב"מ גבי מצא בחפיסה כ' דהכלי עצמו הוי סי"ב. מיהו בגיטין כ"ח א' נטו מזה אלא דבעי סימן בכלי. וכ"מ מדלמ"ד אבידה מכריז לא מהני מה שזה אומר גלימא ע' ב"מ כ"ח ב'. אלמא דהגלימא עצמה לא הוי סימן. ולתוס' דספ"ק דב"מ צ"ל משום רמאי שישמע שזה אבד גלימא כו'. ובש"ע ח"מ סי' ס"ה ס"ט פסק כתוס' דב"מ. מיהו אפי' לפ"ז דוקא כשהכלי אין רגילות להניח בה חפץ הנ"ל. משא"כ הכא כל ישראל לובש א"כ אף דלא כולם מצמר מ"מ שכיח מאד. וה"ל כדלוסקמא דלא הוי סימן מיהו הש"ך שם ס"ל דדלוסקמא נמי הוי סי'. א"כ לדבריו צמר גראב י"ל הוה סימן. מיהו י"ל זה גרע מדלוסקמא. דהתם לא הכל מניחי' שטרו' בכלי אבל הכא כולם לובשי' א"כ. והקאפטען מריפש עם גראבע לאייווענט אונטערשלאק ג"כ י"ל שכיח טובא. אכן הגארטעל עשוי מקראייקא כעין סיטקע לא שכיח כ"כ. וי"ל דהוי סי"ב לתוס' דב"מ. והנה רבינו כ' בתשו' דהבריי' דיבמות קכ"ב ושוב מעשה כו' להרמב"ם וש"ע לפי' הרא"ם התירו מצד סי' דמנין האנשים דהוי סי"ב עם צירוף שני סי' גרועים ע"ש וזה יש ג"כ בנ"ד כנ"ל אף שהרא"ש וטור יש להם פי' אחר בברייתא דלאו משום צירוף סימני' נגעו בה וגם לשאר אחרונים בהרמב"ם הי' צירוף הרבה סימנים מ"מ גבי נטבע כיון דבלא"ה הו"ל איסור משאל"ס דרבנן יש מקום לסמוך על פי' הרא"ם בהרמב"ם ובצירוף הסברא דזהו שאבד זהו שנמצא. הגם שאינו אמת כאן כיון הנהר גדול י"ל מרובא דעלמא אתאי. ע' תשו' בית אפרים סס"י קמז. מ"מ י"ל דה"ל עכ"פ עוד צירוף סי' גרוע:

אכן לבי נוקפי להתיר כי לפ"ד התוס' דגיטין י"ל שסימן הגארטיל אינו סי"ב כלל. וגם הסי' רק בבגדיו הגם שידוע שנטבע בבגדי' אלו. וגם התוס' והרשב"א ס"ל במשאל"ס ג"כ בעינן סי"מ דוקא. והפנ"י בתשו' סי' ז' שהמציא קולא זו לא אמרה למעשה רק הנ"ב הרחיב בקולא זו. וכשיש להסתפק שמא אין כאן אפי' סי"ב א' הרי אפי' ק' סימנים גרועים אין מצטרפין לכ"ע. וגם די להקל בחיבור סי"ב יחדיו לא בחיבור סי"ג לסי"ב א':

אפשר אע"ג סי' הכלי אינו סימן כתוס' דגיטין מ"מ כשאומר סימן גרוע בהכלי הו"ל סי"ב אע"ג סי"ג אינן מצטרפין היינו כשהם כ"א בפ"ע. משא"כ הכא זהו ענין א' שהי' השטר בכלי פלוני שיש בו סי' כך. ותדע דלמ"ד סי"ב אינן מצטרפין ומ"מ סי"מ מהני אע"ג דהוא ג"כ כה"ג כמו נקב בצד כו'. וכ"מ מהגמ' דכ"ז והיא אומרת בחפיסה מידע ידעה כו' משמע הא לאו הכי הוי סימן שאומרת שהי' מונח בחפיסה אף שאינה אומרת סי' בהחפיסה. וגם להרא"ש שם זהו סי"ב. וכן שומא באבר פ' מהני צירוף צמצום המקום להשומא דהו"ל סי"מ גם למ"ד סי"ב אין מצטרפין: