*

סימן שלז

כסא לעשור ה' ייטיב הגמ"ח לכבוד אהו' ידידי הרב המופלג החריף ובקי וכו' כש"ת מהו' מרדכי נ"י מ"צ דק"ק איהומען:

ע"ד העגונה ששלח לי כת"ר תשובתו באריכות שפתח פיתחא להתירה להנשא. הנה מתחלה אעתיק כל הגב"ע ששלח לי כת"ר. וז"ל:

במותב תלתא כחדא הוינא ובא לפנינו ר' משה במהו' זעליג מכפר בעלילוהם הסמוך לק"ק הארידישץ. והעיד לפנינו בתו"ע אחר האיום כד"ת. איך שבא אצל נהר גדול ערך פרסה סמוך לק"ק מיר וסיפרו לו שנטבע יהודי ביום א' העבר ונמצא ביום ג' בבוקר ואין מכיר אותו. אך אומרים שהוא מסביבות הארדישץ. והאיש הנ"ל אמר אלך ואראנו. אולי אכיר אותו. והעד הנ"ל הי' ביום ג' הנ"ל אחר חצות היום. אז הלך לראות את הנטבע אצל הגשר ולא הכיר אותו כי הי' קצת נפח בפניו ובחוטם והלך משם אל הקרעצים הסמוך לנהר הנ"ל ותיכף בבואו אל הקרעצים ראה את הבגדים של הנטבע שמצאו אותם אצל הנהר, כי נכרי א' מכפר הנ"ל ראה איך שנכנס יהודי עם שני נכרים בתוך הנהר. והנכרים כאשר ראו שנטבע היהודי הלכו להם בחיש מהר ומצאו הבגדים והודיעו לקרעצים שדר בה יהודי. והנה תיכף כשראה העד הנ"ל את כובע והשינעל. ענה ואמר אני יודע מי הוא הנטבע כי זה שני שבועות אשר דברתי עמו והסתכלתי היטב בהכובע שלו שהי' קצת משונה משאר כובעים. ואח"כ הלך עוד אל הנטבע וראה אותו והכיר אותו בגופו ובזקן ובפאת ראשו בט"ע. וחקרנו את העד אולי בדדמי מחמת הכובע. והשיב לא כי באמת הכרתי אותו אח"כ אף בלתי כובע. וכאשר הוליכו את הנטבע לק"ק מיר נתן העד צעטיל בח"י לק"ק הנ"ל שהוא מכיר אותו כי לא הי' לו פנאי ליסע לק"ק מיר בעצמו. זהו תורף העדות שהעיד לפנינו בתו"ע כד"ת וגם העד הנ"ל הודיע לבית אביו של הנטבע הסמוכים להאראדישץ. ונהגו אבילות רח"ל. אך אנחנו לא הנחנו את אשתו של הנטבע הדרה פה שתנהג אבילות עד יבא הדבר לפני גדולי זמנינו ה' יאריך ימיהם. והנטבע הנ"ל לא הי' עם אשתו זה כמה שנים רק אצל אביו הנ"ל והעד הנ"ל בחזקת כשרות סביבותינו. ומה שהעיד לפנינו העד הנ"ל בתו"ע כאשר היינו במותב תלתא כחדא כתבנו וחתמנו יום ב' ר"ח מנחם אב. שנת תר"א לפ"ק. פה ק"ק לעכוויטץ:

נאום אליעזר זוסמאן בלא"א מהו' ידידי' ליפמן חונה פה ק"ק לעכוויץ. ונאום אליעזר ליפמן בלא"א מהו' אברהם זצללה"ה. ונאום יעקב בלא"א מהו' יצחק ז"ל. באתי להודיע שהכרזנו כמה פעמים בבית המד"ר ובבה"כ. אם לא נשמע על איש אחד שנאבד במים. ובאו כולם וענו בפה אחד שלא נשמע על איש אחר רק שנשמע על בן ר' אברהם שלעוויצער הדר במחנינו והוא בעל האשה העגונה הדרה במחניכם עליו נשמע שנטבע במים קלא דלא פסיק וגם אני הח"מ ידעתי שתומ"י שיצא הקול באו לפני כמה אנשים ורצו להגיד בת"ע שהכירו אותו אחר כמה שעות שנלקח מן המים שהביטו בו בכל גופו ואחרי עיון היטב הכירו אותו רק בתחלה הי' קשה להם להכיר מחמת שנתפח גם הכירו אותו בכובע שהיתה משונה. אך לא רציתי להכניס א"ע בד"ז. תוכן הדבר שמאז ועד עתה לא נשמע כזאת על אחר רק על בן ר' אברהם הנ"ל ומחמת יומא דשוקא וטרדת הזמן קצרתי:

ק' צבי הירש בא"א המנוח מוה' שרגא חונה פק"ק הארדישץ:

גופא דעובדא הכי הוה. איש אחד הלך עם שני נכרים מק"ק הארידשץ לק"ק מיר. כמו פרסה קודם מקום הטביעה שמע בעה"ב. איך שאיש אחד אמר לו בזה"ל. הארדישצער וואו אהין גייסט דו. והשיב לק"ק מיר. ואח"כ בא למקום הטביעה וירדו שלשה הנ"ל לרחוץ בתוך היאור ונטבע היהודי ונכרים מאותו כפר ראו מרחוק שנטבע אחד והודיעו לקרעצים. ולקח הבעה"ב הבגדים מעל שפת הנהר ובתוך ג' ימים נמצא הנטבע ואחר ג' שעות אחר עלייתו מהמים בא לשם אחד מסביבות הארדישץ וראה את הנטבע על שפת הנהר. ואמר שאינו מכיר אותו. ואח"כ הלך לקרעצים וראה הכובע ושארי בגדים של הנטבע ענה ואמר אני יודע מי הוא זה כי אני ראיתי אותו קודם ב' שבועות בזה הכובע שהיא משונה משאר כובעים. ואח"כ הלך עוד הפעם לראות את הנטבע והכיר אותו כי הוא זה וחקרתי אותו. אולי הוא אומר בדדמי מחמת הכובע והשיב לו שבאמת הכיר אותו כעת אף שהי' תפח קצת. וגם זה ידוע שאמר בכפר הראשון שהוא אינו עם אשתו זה ששה שנים. וגם קצת בגדיו הכירו בביתו של הנטבע ע"כ:

עוד דרשתי מפי ידידי הרב המובהק מו"ה זוסמן מלעכוויץ בעת היותו בהלוסק וזה שאמר לי:

א) אמר לי שממקום רחוק ודאי לא בא המת שנמצא בשפת הנהר מחמת שיש בנהר עקולי ופשורי. היינו שיש בנהר למעלה ולמטה ממקום הטביעה הרעבליעש אשר א"א להמת לעבור שם ממקום רחוק למקום הטביעה:

ב) שנמצא במקום שנטבע היינו שאין ספק רק בערך יוד אמות למעלה או למטה:

ג) על דבר ההכרזה אף שהיא שלא כהוגן. מ"מ זה ידוע שלא נשמע שם שנאבד אחר:

ד) שבמלון שקודם מקום הטביעה שאל מקום שיכול לרחוץ עכ"ל הגב"ע עם דברי כת"ר: