א

סימן שלב

ב"ה יום ה' ח"י אד"ש תקפ"ד לפ"ק פ"ק ליבאוויץ הנה המוכ"ז מו' אשר אנשיל נ"י בא לכאן בשאלה נידון אשתו שהודית לפניו שאיש א' בא עלי' אלא שאומרת שבא עלי' כשהיא ישנה. ואח"כ ניעורה עי"ז ואז ברח ממנה. והיא לא הרגישה כלל עד עת בריחתו. וכך אמר לפני הבועל ג"כ ע"פ החרם שכשניעורה התחילה לצעוק והלך ממנה. וגופא דעובדא אמר שכך הי'. שהוא ב"ד של בעלה הנ"ל בא לכפר ולא הי' הבעה"ב בעל האשה הנ"ל בביתו. ואחר האכילה הלך והשכיב עצמו לישון על מטת בעה"ב הנ"ל וישנו עמו במטה ב' בנים של בעה"ב א' בן י"ב שנים והשני בן שש שנים. והיא ג"כ ישנה במטתה שהי' בחדר הנ"ל ונטלה עמה במטה תינוקת בת ה' שנים. ובלילה עשה מה שעשה כנ"ל. וכשהתחילה לצעוק יצא ממטתה כנ"ל. ובעה"ב הנ"ל אמר לי שבנו הגדול הנ"ל שמע צעקתה והתחיל להביט מהו הצעקה. וראה הפלוני יוצא ממטתה. ומבנו הנ"ל נתוודעו הדברים ועי"ז דרשו וחקרו ממנה והודית כנ"ל. ונותנת אמתלא למה שלא סיפרה המעשה מעצמה. אלו הם דבריהם. ועפי"ז בא הבעל הנ"ל לשאול אם מותר לו לדור עם אשתו. גם אומר שאשתו היא מעוברת מכבר:

ולפי דבריהם הנ"ל יש להתירה* לו בפשיטות. שהרי היא אנוסה כיון שבא עלי' כשהיא ישנה. דאונס גמור הוא (ואשת ישראל שנאנסה מותרת לבעלה). וכמו שהתיר בכה"ג בתשובת עה"ג סי' כ"ז. והגאון מו' יונתן ז"ל בס' בני אהובה בפכ"ד מהל' אישות. והיא והבועל נאמנים בכך. שהרי יש להם מיגו. דאי בעי' לשקר היתה אומרת שלא נבעלה כו'. כמבואר בת' הנ"ל (ויעוין בת' ח"צ סי' קמ"ו וסי' קט"ו ובכללי מיגו שבתומים אות פ"ג פ"ה). וגם אין לחוש לדעת י"א שהביא רמ"א בש"ע סי' קע"ח ס"ג דכשנתייחדה אבדה המיגו. דהא לקחה עמה תינוקת וגם עמו ישנים ב' נערים. ולדעת כמה פוסקים לא נקרא זה יחוד כמ"ש ביו"ד סס"י קצ"ב והמנהג ליקח קטן כו'. ואף שי"ח ע"ז ואולי באיסור יחוד א"א ראוי להחמיר יותר. מ"מ עכ"פ אין להאשימה בכך. משום דלדעתה הוי סגי בהכי. וכה"ג כ' הב"י סי' כ"ב ב' מהרי"ק. וכ"ש שרבים מהפוסקים ס"ל דאפילו בנתייחדה לא אבדה המגו. _ והנה לא רציתי להתיר לו פה. ואמרתי לכתוב למחנם הט' כי אולי ידוע ומפורסם שם שהמעשה הי' בסגנון אחר. ומהראוי הי' לכתוב להרב המ"ץ דמחניכם. אך כי לא ידעתי מי הוא. ע"כ הנני כותב בסתם ושולח למעל' ומעל' ימחול להראות מכתבי זה להרב המ"ץ. ואם המעשה היא כנז' לעיל אזי יש להתירה לו. ולרווחא דמילתא נכון שישלח הרב המ"ץ שיבואו להעיר האשה הנ"ל ובן בעלה הנ"ל וישאל מהם. אך בלי שיתפרסם בעיר כי אין להכלימה חנם לפי דברי' שהיתה אנוסה. וגם יש לחקור מאיש א' הוא שותפו הדר עמו בכפר. ואם יבורר שהמעשה כנ"ל יש להתירה לו. ואעפ"כ איני רוצה שיסמכו עלי לבדי עד שיסכים עמי א' מן המורים המפורסמים:

ד' מנחם מענדל באאמ"ו מוהר"ש שכנא זללה"ה