א

סימן שכז

[מהדורא נוספת מסימן יד] מכתבו הטהור הגיעני והנאני מאד אשר כונתי לדעתו הטהור להכשיר הולד בלי גמגום. אך אשר דחה מר מה שרציתי להקל משום דאין נאמני' לפסול הולד הנה לא עלי תלונתו שהרי כ"כ בפנ"י (שלהי קדושין ד' ע"ח) שכ"ד רש"י דאפי' עם עד א' כ' לא מצרפינן לי' כו' ע"ש. והראי' שהביא מר לנגד מד' הרמ"א סי' קט"ו נלע"ד שאפשר לדחותה ול"מ לדברי החמ"ח וב"ש שם דבעי נמי רגליים לדבר ובנ"ד ליכא רגליי' דרגליי' היינו דברי' מכוערי' כדמשמע בפסקי מהרא"י סי' רכ"ב וכ"כ כאזמו"ר נ"ע (בתשו' המתחלת על אודות האמתלא כו' בש' הצ"צ) דלא מיקרי רגליי' לדבר מה שיש רג"ל והוכחה דקושט' קאמרה בהודאה כו' ע"ש. אלא אפי' לפי משמעו' תשו' ח"ץ סי' ק"נ דבכה"ג לא בעי רג"ל וכ"ד כאזמו"ר שם בפי' ד' מהרא"י. מ"מ המעיין שם יראה דע"כ ל"מ רק לענין לאוסרה על בעלה והוא משום דבלא"ה למשנה ראשונה נאמנת לומר ט"א אלא דלמשנה אחרונה חששו שלא תהא אשה נע"ב. וע"ז י"ל דזה לא מהני רק נגד הודאתה ולא כשיש עוד עד א' שזינה עמו. ולזה נתכוין מהרא"י במ"ש ומאן לימא דאפי' כה"ג מהני טעמא דנע"ב. אבל פשיטא שאין כאן עדות גמורה בלאו ה"ט דנע"ב שהרי אשה פסולה לעדות וכ"ש ע"ע והודאת בע"ד לא שייכ' הכא דמחייבא לבעל וא"כ אינה נאמנ' נגד הולד דבעי בי' עדות גמור ולא עדיף זה מאומרת ט"א למשנה ראשונה דיוצאה מבעלה ואעפי"כ ודאי אינה נאמנת לפסול הולד כדתנן שילהי קידושין ואפי' שניהם מודי' כו' וכ"ש למסקנת הר"נ בפי' המשנה דנדרי' דמדינא אינה נאמנת אפי' למ"ר אפי' לאוסרה על בעלה אלא דתקינו רבנן וזה לא שייך בפיסול הולד:

אך מ"ש מר דבכה"ג שהיא אמר' ע"ע קודם שידעה אם יש לה עובר כלל ולא אמרה אלא ע"ע לבדה אלא שאח"כ נמשך ממילא לחוש גם לולד מאן לימא לן דבכה"ג אינה נאמנת ודאי שפיר קאמ' מר וראוי' הדברי' למי שאמרן ותנא תונא הרמב"ם פט"ז מה' סנהדרין שכ' א"צ עדי' אלא למלקות אבל האיסור עצמו בעד א' הוחזק כיצד א' א' חלב כליות הוא זה גרושה או זונה אשה זו ואכל או בעל בעדי' לוקה וע' בכ"מ שהטעם משום דע"א נאמן באי' וד' הרמב"ם הם ירושלמי מפורש כמ"ש המל"מ. וא"כ ה"נ כיון דנאמנת בצירוף הבועל שנבעלה א"כ הוחזק שנבעלה ואח"כ אעפ"י שנתגלה שנתעברה חוששין לולד אע"ג דבעי עדות אלו היתה באה לפוסלו כשנודע שנתעברה:

אפס יש לחלק דהתם הוחזקה בזונה תחי' ואח"כ בא עלי' משא"כ הכא דהבעילה והעיבור באו ממעשה א' ולא הוחזקה תחי' א"כ מיד שנודע לנו שנבעלה יש לחוש שנתעברה ונאמנת לזה ולא לזה וכ"ש בנ"ד שעדיין לא נודע ברור שנתעברה לפי נוסח השאלה שהגיע לכאן לכדו"ח הרב שיחי' כמ"ש במכתבי הראשון רק שפני' לא הי' לה פעם א' א"כ אין כאן לחוש רק להפרישה משום הבחנה שמא נתעברה וזה אינו שייך דממ"נ אם באת לחוש עכשיו (בשעה שאומרת שנבעלה) שמא נתעברה א"כ אינה נאמנת ע"ז כלל לענין שנתעברה כו' וגם בלא"ה נלע"ד דמהרא"י לא פסק בפשיטו' דהוא והבועל נאמני' אלא כ' מאן לימא לן דאין נאמני' ואפשר דהחמיר מספק לבד משום דלא ברירא מילת' וכאזמו"ר בתשו' פלפל בזה א"כ לענין הולד אין לחוש כלל:

[השמטה מסוף סי' י"ד] ולולא דמסתפינא הוי אמינא דהכא אין שייך כ"כ איסורא דמאמין. משום דראינו שהתורה לא הלכה בזה בתר ידיעת האמת כיון שהתירה ספק ממזר. ובודאי שהספק קרוב לצד זה כמו לצד זה וא"כ את"ל דאזלי' בתר ידיעת האמת ה"ל לחוש לספק זה כמו בשאר ס' דאוריי' דאסור מה"ת לפ"ד רוב הפוסקים וכ"ש לפמ"ש הפנ"י בקדושין דע"ג דמדאוריי' אפי' ברוב פסולין הולד מותר אפי' בלא אמירת האם לכשר נבעלתי דאע"ג דבכל התורה אזלי' בתר רובא למשווי' כודאי אפ"ה גבי ממזר בעינן ודאי גמור כו' יעו"ש. א"כ י"ל דאין להחמיר ג"כ באיסורא דמאמין היכא דמותר עפ"י הדין כיון דלא הלכו בזה בתר ידיעת האמת. (והטעם עפ"י הסוד שמעתי ממו"ר א"ז נ"ע בהאי דספק ממזר שריא. משום דכל שיש לנו ספק בזה שוב אין החיצונים יונקים מנשמה זו אפי' אם באמת הוא ממזר וכה"ג הוא ספק דבהרת קדמה לפמ"ש הקב"ה טהור) אלא שיש לגמגם בזה ולומר כיון דמאמין הרי הוא אצלו נודע ודאי גמור ולא ספק. ומ"מ אינו מוכרח. בשגם שאיסורא דמאמין לפ"ד רוב הפוסקי' היינו משום שהעד נאמן מצד עצמו כבי תרי לא משום אומדנו' המוכיחו' כמ"ש מהרי"ק שרש פ"ב וגם לפ"ד הרשב"א בתשו' להרמב"ן סי' קל"ג אינו רק מדרבנן. הלכך אין להחמיר כלל אפי' אם הבעל מאמינה. משום שיש בזה כמה ספיקו' חדא שמא אין שייך נאמנות האב לפסול הבנים. אפי' את"ל דשייך שמא אין שייך בזה איסורא נאמן כב"ת (אלא שצ"ע בערלה דג"כ ספיקו מותר ומ"מ י"ל דשייך איסורא דמאמין מיהו להפנ"י יש חילוק בין ערלה לממזר גם בלא"ה יש חילוק דערלה אינו רק הלמ"מ בח"ל מש"ה אין ראי' מהא דספיקו מותר דלא אזלי' בה בתר ידיעת האמת). ועוד דקרוב לומר שאינה נאמנ' כב"ת. ועוד דלגבי הבחנה ודאי דאין להחמיר כולי האי כ"ש בהצטרף שאר הצדדי' להקל שבתשובתי הראשונה סי' ג'. הלכך ודאי הולד כשר גמור הוא ומוחזק בבנו לגמרי לכל דבר: