א

סימן שיט

וע"ד אשר שאל ממני שבנו הגדול מוהר"מ שי' בעותי קא מבעית בענין החליצה מפטפוטי ההמון. יפה כ' מעל' אשר נפלאת זאת מאין להם הדברים הלא היא מצוה גדולה מתרי"ג מצות דאורייתא. ובאמת הרי מקרא מלא כתיב שומר מצוה לא ידע דבר רע בקהלת סי' ח'. וארז"ל בשבת (דס"ג ע"א) כל העושה מצוה כמאמרה אין מבשרין אותו בשורות רעות שנאמר שומר מצוה כו'. ובמדרש רבה יתרו פ"ל מצות שהיא חייכם שנאמר שומר מצוה כו' וכ"ה עוד במ"ר נשא פי"ד (דרנ"ט א' ג'). ועיין בב"י בא"ח סס"י תנ"ה בשם רבינו יהודה החסיד והובא בש"ע שם סעי' א' בהג"ה אין לשפוך כו' דשומר מצוה כו' כמ"ש המ"א והט"ז שם. וכ"ש וק"ו לנד"ז. ואפשר דפטפוט ההמון נמשך רק ממדינות שנוהגין ג"כ ביבום וס"ל כמ"ד מצות יבום קודמת. וא"כ החולץ אינו מקיים המצוה כמאמרה. אך באמת ג"ז אינו כלום. דהא משנה אחרונה ס"ל דמצות חליצה קודמת ספ"ק דבכורות וכן יש דעת כמה אמוראי' בגמ' בכמה מקומות ועיין בתוספות יבמות (דל"ט ע"ב) וכ"ד הרבה גדולי הפוסקים. א"כ ודאי דעבד כמר עביד נק' ג"כ מקיים המצוה כמאמרה. וע' מד"ר פ' וישב פרשה פ"ז בדבר מצוה ממאנין שנאמר מאן יבמי. וגם אפילו למ"ד מצות יבום קודמת כ' הב"י סי' קס"ה בשם תשו' הריב"ש סי' ש"ב דאם היבם הוא נשוי אשה לכ"ע מצות חליצה קודמת והובא בש"ע שם בהג"ה. וכ"ז במדינות שנוהגין ביבום ג"כ. אבל בכל מדינות אלו שאין נוהגין כלל וכלל ביבום. כ"א בחליצה. משום דקיי"ל כאבא שאול ביבמות (דל"ט ע"ב). א"כ פשיטא שהחולץ זהו הנק' עושה מצוה כמאמרה ממש. וא"כ פשיטא דשום מורא לא יעלה על ראשו ח"ו. ויקבלו החוה"ש מאדה"ש ידידם הדש"ת מנחם: