ד

והנה גבי חייבי עשה שלא הכיר בהן ס"ל להרמב"ם פכ"ד מה"א דין ד' שיש להם כתובה ולא כמו חייבי לאוין שלא הכיר בהן. וכ' הה"מ לפי שלא מצינו חילוק אלא בחייבי לאוין שאיסורן חמור אבל חייבי עשה שאיסורן קל בכל גוונא יש להן כתובה עכ"ל. ואפ"ל קצת סמך לדבריו כיון דלרב הונא אף חייבי לאוין שלא הכיר בהן ג"כ יש להן כתובה. א"כ אע"ג דקיי"ל כרב יהודא דפליג עליה זהו בחייבי לאוין אבל בחייבי עשה י"ל דיש להן כתובה עכ"ל ולפ"ז צ"ל דחייבי עשה צריכין גט מדאורייתא בודאי ולא מספק כיון דאפי' כתובה יש להן ה"ל אשה גמורה דהא מוכח בפרק המדיר (ע"ג ב') היכא דצריכה גט רק מספק אין לה כתובה דהכי אמר רבא שם גבי מומין ונדרים תנא ספוקי מספקא ליה גבי ממונא לקולא גבי איסורא לחומרא. וא"כ גבי חייבי עשה אם לא היו צריכים גט רק מספק לא היה להן כתובה. ומדיש להן כתובה ע"כ דצריכה גט ודאי. וא"כ גם כאן שהוא פצוע דכא ספק. ולהתוספות אינו פ"ד כלל כיון דלא ניקב הגיד רק לחללו. ולא מעבר לעבר. א"כ ספק פצוע דכא נ' דאינו חמור מודאי חייבי עשה. שהרי י"א דכל ספק דאורייתא הוא לחומרא מדרבנן ולא מדאורייתא ואף לדברי האומרים דאסור מדאורייתא מ"מ י"ל לא חמור מחייבי עשה. אך ק"ל על הרמב"ם דהא חלוצה שנויה בברייתא יש מותרות (דפ"ה ע"א וע"ב) בהשוואה א' עם חייבי לאוין יעו"ש. ושם אמרינן חלוצה דרבנן וכ' הרי"ף שם ס"פ הנ"ל האי דאמרינן אלמנה לכה"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש להן כתובה הנ"מ בשהכיר בה אבל אם לא הכיר בה יש לה תוספות אבל מנה ומאתים אין לה עכ"ל הרי גם חלוצה כשלא הכיר בה אין לה כתובה אע"פ שהיא מדרבנן ומדוע חייבי עשה יהיו קילי מאיסור חלוצה ואין לומר משום הולד ממנה חלל מדברי סופרים כמ"ש הרמב"ם פי"ט מהא"ב דין ח' דהא כמ"כ בכה"ג שנשא בעולה שהיא מחייבי עשה הולד חלל כמש"ש דין ג'. וע' מזה בגמ' פרק הבע"י (ד"ס ע"א). וא"כ חייבי עשה חמירי שהולד חלל מדאורייתא ועכ"פ לא גריעי מחלוצה ובספק חלוצה לא גזרו וספק חייבי עשה הא ה"ל ספיקא דאורייתא:

קיצור. לפ"ד הרמב"ם דחייבי עשה אע"פ שלא הכיר בהן יש להן כתובה א"כ צריכים גט מדאורייתא בודאי. וספק פצוע דכא לא חמור מחייבי עשה. אך קשה על הרמב"ם מדין חלוצה דכ' הרי"ף כשלא הכיר בה אין לה כתובה. וחלוצה דרבנן ולא חמירי מחייבי עשה: