א

סימן שיב

בדין הזקוקה ליבם שהרחיק נדוד זה עשר שנים שלא נשמע ממנו מאומה והבעל היה בו נקב בגיד עד לחלל וגם אומרת שלא הי' בו כח כלל לקישוי. ושהיא בתולה. והיא לא הכירה זה בו תחלה קודם קדושין וע"כ יש מי שאומר להתירה בלא חליצה לרב יהודא ס"פ אלמנה ניזונית (דף ק"א ע"ב) משום דה"ל מקח טעות בהקדושין ונשואין כדין איילונית שלא הכיר בה:

הנה הר"ן בכתובות ס"פ אלמנה ניזונית במתניתן הממאנת כו' כ' ומיהו לא דמי לגמרי דאיילונית בשלא הכיר בה לא בעי גט כלל כדמוכח ברפ"ק דיבמות כו' ואילו אלמנה לכה"ג אפילו לא הכיר בה צריכה גט עכ"ל ולפע"ד דבריו מוכרחים בגמ' מאחר דרב הונא שם ס"ל דאפילו לא הכיר בה יש לה כתובה א"כ גם לרב יהודא דאמר אין לה כתובה י"ל כתובה הוא דלא בעיא הא גיטא בעיא. דלא להפליג הפלוגתא כ"כ. ועוד דהתוספות (ד"ק ע"ב) בד"ה והאיילונית אין לה כתובה כתבו ואין לדייק הא גיטא בעיא כדפרישית פרק המדיר (דע"ב) עכ"ל והיינו ששם בד"ה על מנת. משום שהכריחו מרפ"ק דיבמות דאיילונית א"צ גט. תירצו דאע"פ שיש לדקדק מהמשנה דס"פ אלמנה ניזונית דצריכה גט מדקאמר אין לה כתובה ואית לן למידק כתובה הוא דלא בעיא הא גיטא בעיא כדדייק בגמרא אמתניתן דהכא איכא למימר דמשום שנייה נקט אין לה כתובה לדקדק הא גיטא בעיא. וא"כ רב יהודה ס"פ אלמנה ניזונית דאמר אחת זו ואחת זו כו' לא הכיר בה אין לה כתובה משמע הא גיטא בעיא. וכן משמע מהברייתא שם כנסה בידוע ונמצא בידוע יש לה כתובה כנסה סתם אין לה כתובה. משמע ג"כ כתובה הא דלא בעיא הא גיטא בעיא וכן מבואר בדברי רש"י פ"ב דקדושין (דף נ' סע"א) גבי כנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה ופרש"י אבל גיטא בעיא מדבריהם מספיקא כיון דלא פריש דלמא דעתיה נמי אנדרנית עכ"ל וכן גבי כנסה סתם ונמצאו בה מומין וע' בכתובות פרק המדיר (דע"ג ע"ב) בקידשה סתם וכנסה סתם ונמצא עליה נדר או מום לרבא צריכה גט מספק דאורייתא. וכ' הרא"ש פרק המדיר שם סי' יו"ד וא"ת הא נמצאת איילונית אפילו גט אינה צריכה כו' וי"ל דשאני מום דאיילונית דעיקר דעתו של אדם הנושא אשה בשביל בנים הלכך הוי קדושי טעות אבל בשאר מומין צריכה גט אפילו קדשה סתם דמספקא לן אם אין אדם חפץ באשה נדרנית או בעלת מום ולכך צריכה גט מספק מדבריהם עכ"ל והתוס' פ' המדיר שם כתבו בלשון אחר וז"ל וצריך לחלק בין מום דאיילונית לשאר מומין. והוא משום דהטעם של הרא"ש דאינה בת בנים אינו מספיק דהא יש עוד נשים שאינן ראוים לילד במשנה בסוטה פרק ארוסה (דכ"ד ע"א) איילונית וזקנה ושאינה ראויה לילד פרש"י ששתת כוס עיקרין. וא"כ הנאמר שאם נשא אשה ששתת כוס של עיקרין או זקנה ערך יותר מחמשים שנה שכבר פסק ממנה הווסת כמה שנים. ואינה ראויה לילד. שלא תצטרך גט אם לא הכיר בה. זה ודאי לא רק איילונית שיש לה קלקול מתולדתה שאינה ראויה לילד ונק' דוכרניתא כאילו היא זכר ולא נקבה. לכן הוא דא"צ גט. על כן כ' התוס' וצריך לחלק בין מום דאיילונית כו' משמע לא מצד שאינה ראויה לילד לבד. וראיה לדבר דלענין יבום וחליצה מבואר בהרמב"ם פ"ו מה' יבום דין ז' דזקנה ועקרה הרי הן כשאר כל היבמות רצה חולץ רצה מייבם כו' משא"כ איילונית לא חולצת ולא מתייבמת כו' הואיל ואינה ראויה לילד מתחלת ברייתה הרי היא כמין בפני עצמו כו' וגם שאין לה רפואה כלל כדלקמן:

קיצורמ"ש הר"ן דחייבי לאוין שלא הכיר בהן צריכים גט וכ"מ בגמרא. וה"ה גבי מומין ונדרים ולא דמי לאיילונית: