ב

אך בתשו' מהריב"ל ח"א סי' י"א משמע לכאו' דגם באיש שבא ממרחק ולא נודע לנו בכאן מאחרים שיש לו אחים נק' לא הוחזק באחים. שז"ל השאלה פה טריקולי בא לפנינו ר' משה אשכנזי ואמר איך בתו היתה נשואה עם בחור א' מגורבי שמו ר' אברהם שנהרג כו' ובעבור שהיה רנון בעיר שאומרים שהיה אומר ר' אברהם הנז' שהיו לו אחים כו' ובאותו שעה בא יהודי א' והעיד שהוא היה מכיר לאברהם מגורבי הנז' בעיר א' מערי ארץ ישראל ואת אביו וגם לאמו ולאחותו ולא היה לו אחים עכ"ל השאלה בקצרה. ובתשו' שם האריך שם ואח"כ סיים וז"ל וכד מעיינין שפיר אשכחינן שזאת האשה היא מותרת להנשא ואין בה שום מיחוש לפי שזה האיש לא הי' מוחזק באחים כי הרינון והקול שיצא בעיר שהיו לו אחים לא היה כ"א על דבריו של הבעל וכבר אמרו במתניתן מי שאמר כו' יש לי אחים אינו נאמן והרב בעל הטורים כ' וז"ל לא הוחזק באחים ואמר יש לי אחים אינו נאמן כו' וכיון דכן הוא אשתו מותרת כו' ונוסף ע"ז מה שהעיד העד כו' עכ"ל הרי מבואר מלשון השאלה שזה הבחור ר' אברהם ואביו ר' יוסף כהן היה דירתם בעיר אחת בארץ ישראל ובא משם למרחק לטריקולא ונשא שם אשה ואפ"ה חשיב לי' לא הוחזק באחין עד שאע"פ שאמר שיש לו אחין אינו נאמן ואפילו בלא העד משמע שהיה מותר וכמ"ש אשתו מותרת כו' ונוסף ע"ז כו'. אך באמת האי מילתא דתימה הוא איך שייך לומר דבכה"ג הוי לא הוחזק באחים דמה זו חזקה. וכמ"ש רבינו ז"ל דאדרבה מסתמא יש לו אחים כדרך העולם כו' ועיין בכנה"ג סי' קנ"ז בהגהות הטור אות י"א י"ב שהביא הרבה תשובות המדברים בענין זה. ואמנם לכאורה יש לסייע לסברת מהריב"ל מהא דפרשב"ם פי"נ (דקל"ד ע"ב ודקל"ה ע"א) תנינא מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן התם דלא מוחזק לן באח (וקיימא הך אתתא בחזקת שאינה זקוקה ליבם דספק ספיקא הוא שמא יש לו בנים ואת"ל אין לו שמא גם אחים אין לו ומותרת לשוק כו' הלכך אמר יש לי אחים ואין לי בנים לאו כל כמיניה דמפיק לה מחזקה). ותו גרסינן התם ההוא דהוי מוחזק לן דלית ליה אחין (חזקה בעלמא בלא עדים ויודעים היו בודאי דאין לו בנים ואי לא דמוחזק לן דלית ליה אחי היה לנו לאוסרה לשוק מספק כיון דודאי אין לו בנים) כו' א"ר יוסף מאי ניחוש לה כו'. הנה מבואר מפי' רשב"ם שהוא מפריש בין לשון לא מוחזק לן באח ללשון מוחזק לן דלית לי' אח. דלא מוחזק היינו שהוא ספק שקול ממש שמא יש לו אחים ולא מהני אא"כ יש ספק ג"כ שמא יש לו בנים ומשום דהוי ס"ס. משא"כ לשון מוחזק לן דלית לי' אחי אע"פ שהוא ג"כ בלא עדים מ"מ הוא חזקה ממש ומהני אע"ג שידוע בודאי שאין לו בנים. והכי משמע מלשון הגמרא דהתם אמר לא מוחזק לן באח והכא אמר דמוחזק לן דלית לי' אחים שבודאי אין השינוי בכדי. ולפ"ז י"ל שאפילו איש שבא ממרחק ולא נודע לן כאן שיש לו אח נק' לא מוחזק באחים שהרי מידי ספיקא לא נפקא שמא אין לו אחים. ואע"ג דרוב נשים מתעברות ויולדות לא הוי רובא ממש שיש לו אחים שהרי יולדות מחצה זכרים ומחצה נקבות. וא"כ אפילו היו לה עוד שני ולדות זולת זה הבעל עדיין יש ס' שמא הן נקבות. דהא עם זה הבעל יהיה לה שלשה ולדות וא"כ אם בשני הולדות שחוץ הבעל תאמר שאחד זכר א"כ יהי' לה שני זכרים ונקבה אחת וא"כ יש ספק שמא הוא להפך שיש לה שני נקבות וזכר אחד. אא"כ יש ג' זולתו אז י"ל שכשהם מחצה זכרים ומחצה נקבות ודאי יש שם זכר א'. וא"כ אפשר דלחוש ללידות מרובות כזו ודאי מידי ספיקא לא נפקא. ועמ"ש בזה לקמן אות י"ג. ומיהו אם השני ולדות הם מאשה אחרת שפיר אף בשנים יש לחוש לזכר אחד. ואם נתגדל בעיר ההוא שנשא האשה ולא נודע בשם לו אחין זהו מוחזק דלית לי' אחין שבגמ' כן י"ל לכאורה לפי' רשב"ם. והא דאמרינן בגיטין (דכ"ז) בענין לא הוחזקו שני יב"ש בעיר א' ופרש"י דמ"מ חיישינן לר' זירא שמא יש שם יב"ש שני ולא ידעינן לי' אלמא דאע"ג שלא נודע לנו יב"ש שני בעיר זו אפ"ה חיישינן ליה וא"כ לכאורה א"א לומר דמוחזק לן דלית לי' אחין היינו רק שאין ידוע לנו בעיר זו שנתגדל שם שיש לו אחים שהרי בכי האי גוונא עדיין אפשר שימצא לו אח וא"כ היכי מהני בשיודעי' שבודאי אין לו בנים כו'. ולכאורה יש לתרץ שאין ראי' מגט ליבום שבגט שהוא איסור א"א ממש החמירו בו טפי מבאיסור לאו אע"ג דאמרינן פב"ת דיבמות (דקי"ט סע"א) מה לי איסור לאו כו' היינו בספק שקול ממש ולא בחומרות כדמשמע מדפרש"י שפי' מי לא בעינן למיחש לספק איסור לאו כו' ואע"ג דאם הקושיא על הסיפא דהוא איסור לאו הוא רק חששא דמיעוטא דזכרים הוו מיעוטא ואפ"ה פריך מה לי איסור כרת מה לי איסור לאו. היינו משום דהסוגיא אזלא לר"מ דחייש למיעוטא משא"כ גבי חששא דשני יוסף בן שמעון לפמ"ש התוס' ספ"ק דב"מ (ד"ך ע"ב) דמדאורייתא לא חיישינן לשני יב"ש אלא מדרבנן חיישינן משום לעז כו'. א"כ בחששא כזו י"ל דלא חששו רק באיסור א"א ולא באיסור לאו. ועיין תב"ש סי' ל"ח סק"ג והס"ט סס"י קפ"ח השיגו ואין דבריו מוכרחים. מיהו זה אינו דהא בב"מ שם פשיט משטרי חליצה ומיאונין לגט. אלמא דאין מחלקים בחששא דשני יב"ש בין איסור לאו דהוא ענין שטרי חליצה לגט דהוא איסור א"א. ועוד דהתוס' פ"ק דחולין (די"ב ע"א) ד"ה פסח ובפ"ג דבכורות (ד"ך סע"א) ד"ה ואיבעית אימא פי' דגם ר"מ דחייש למיעוטא לא מדאוריי' אלא מדרבנן ואפ"ה פריך מה לי איסור לאו כו' כנ"ל. מיהו בגט נמי לרבה בגיטין (דכ"ז ע"א) ובפ"ק דב"מ (די"ח) אי לא הוחזקו שני יב"ש בעיר אחת לא חיישינן ואע"ג דהשיירות מצויות. ועיין בתוס' בגיטין שם ד"ה כאן. וא"ת היכא דהוחזקו כו' וי"ל כו' משמע בלא הוחזקו א"צ לתירוץ זה. ועיין בתשו' מהרי"ט חאה"ע סי' שלשים ד"ה ומעתה בנדון שלפנינו שהעלה לענין עדות אשה שמת בעלה שכשמזכיר שם אביו ושם עירו א"צ לחפש באותה העיר שהוא משם אם יש שם יוסף בן שמעון אחר אלא מסתמא כל שלא נשמע כלא הוחזקו דמי עכ"ל. אך יש לחלק דשאני התם מדלא נשמע אשה עגונה אחרת בעיר זו שחוקרת ודורשת על בעלה זולת אשה זו וע' בתשו' אזמו"ר נ"ע מדין עיגונא בד"ה ואיך שיהי'. אך עוד זאת י"ל דאפשר יותר יש ראיה כשלא הוחזק אח לאיש פרטי זה הידוע לנו על שבודאי אין לו אח משום דאל"כ הי' ידוע לנו מאחר שנודע ומסויים לנו זה האיש תמיד ממה שנאמר שאין יב"ש שני מדלא הוחזק לנו שני יב"ש שאפשר בעיר גדולה אין זה ראי' כלל דאטו הוא מכיר כל בני העיר. משא"כ כשמכירים זה האיש פרטי בתמידות רחוק הוא שיהי' לו אח בעיר זו ולא יהי' ידוע זה כלל לשכניו ומיודעיו וזה ברור ע"כ ודאי י"ל דבאיש שנתגדל בעירו ואין ידוע למיודעיו שיש לו אח נק' מוחזק דלית לי' אחים. שוב ראיתי בתשו' ב"א סס"י קל"ב דרל"ו ע"א נדחק מא' לפרש מהו מוחזק דלית לי' אחים לפרשב"ם. ולפע"ד י"ל בפשיטות כמ"ש ועמ"ש לקמן אות י"ג. שוב ראיתי שכן פי' הגאון מוהר"ר מרדכי בנעט הובא בתשו' נו"ב מהד"ת חאה"ע רס"י קמ"ה וז"ל דלפ"ז צ"ל מ"ש בש"ע אה"ע סי' קנ"ז ס"ו לא הי' מוחזק באחים ואמר יש לי אחים אינו נאמן ר"ל שהי' מוחזק שאין לו אחים דהיינו מי שידוע במקומו ובמשפחתו ולא נשמע מעולם שהיה לו אח וזהו חזקה אלימתא שאין לו אחים וכה"ג משמע שם בתשו' הרא"ש שהובא שם עכ"ל. אך עכ"ז מענין לא הוחזקו שני יב"ש דמיירי בעיר דירתו מזה יש ליקח לפרש לשון לא אתחזק באחי דהיינו ג"כ בעיר שהוא תושב שם ולא כשבא לגור שם מארץ מרחק דכמו דלא הוחזקו שני יב"ש זהו ראיה דליכא יב"ש אחר כאן כך ענין לא הוחזק באחין צ"ל ג"כ שהוא ראי' דלית ליה אחין ואין זאת אלא כשהוא תושב הארץ הזאת הוא ואביו:

קיצור מתשובות מהריב"ל ח"א כלל שני סי' י"א נ' לכאו' שמפרש לא הוחזק באחין אפילו באיש שבא ממרחק. ולא נודע לנו שיש לו אחין ויש למצוא לו סיוע מפרשב"ם פי"נ (דקל"ד ע"ב). ולפ"ז כשדר בעיר מולדתו ומכירין משפחתו ובית אביו ולא נודע לו אח נקרא מוחזק לן דלית ליה אחים. וצ"ל הא דגבי לא הוחזקו שני יב"ש בעיר אחת נקרא זה רק לא הוחזקו שני יב"ש. ולכן חיישינן לר' זירא. י"ל בגט דהוא איסור א"א החמירו טפי מבאיסור יבמה לשוק דהוא איסור לאו. וצ"ע מהסוגיא רפב"ת דיבמות (דקי"ט א') מה לי איסור כרת כו' גם מתשו' מיימוני דשייכי לה' גרושין פ"ח ופ"ט. ושם סי' למ"ד שהחמיר טובא באיסור יבמה לשוק אף בכמה ספיקות כו' וכתבתי ע"ז במ"א. ואפ"ל ספק זה שאני לפי הירושלמי דאומר כי ישבו אחים יחדיו ולא בספק. וכמ"ש לקמן אות י"ב. מיהו בגט ג"כ לרבה לא חיישינן. גם אפ"ל דלא הוחזק באח כשהוא בעיר א' חשוב יותר חזקה דלית ליה אח מן לא הוחזקו שני יב"ש בעיר א'. ע"כ י"ל דבכה"ג חשוב לפרשב"ם מוחזק דלית לי' אחי. וכ"ד הגאון מוהר"מ בנעט ז"ל. אמנם יש להקשות ע"ז מהלשון לא הוחזקו שני יב"ש בעיר א'. הרי זה נק' לא הוחזק ולא נקרא מוחזק ממש שאין יב"ש שני. ודכוותה לא מוחזק באחין י"ל ג"כ כה"ג: