ז

ולכן הי' נלע"ד שיש להצריכה גט שני ותשב תחת בעלה כאשר פסק מהרא"י בפסקיו סי' כ"א שאין לחוש בכה"ג ללעז כו' יעו"ש. ובהרמב"ם פ"י מה"ג ה"ב וטוש"ע סי' ק"ן. אך מהיות נלע"ד דרש"י סוף גיטין (דפ"ט ע"ב) ד"ה דבתר נשואין פליג אהרמב"ם וס"ל דכל היכא דמצריכין לה גט תאסר על בעלה וכ"מ בתשו' רש"י שבב"י סי' קכ"ט בשם ספר אורחות חיים. והג"פ שם ס"ק נ"ב לא נרגש מזה דרש"י פליג כאשר העיר מזה המגיה במל"מ רפ"י מה"ג. ותמיה טובא איך מהרא"י לא הקשה אשמעתיה מפרש"י. אם לא שמחלק בין הנושאים דשאני הכא שגם מקודם נתגרשה בגט עכ"פ אף שלא היה כשר לגמרי. מיהו על חילוק זה יקשה מהתוס' בגיטין (דף צ') ד"ה והלכתא. מיהו בנ"ד יש עוד צד ע"פ תשו' הרשב"א סי' אלף קפ"ט שבב"י סס"י י"ז וברמ"א בש"ע בהג"ה או שהורו לה ב"ד בטעות הוי כאנוסה כו'. ועיין ב"ש סי' י"א סק"ב נשמע לבועל אסורה לעולם כו' כיון אצלו הי' במזיד כו'. משא"כ הכא שהוא באונס גמור. וא"כ י"ל גם לתשו' רש"י תהי' מותרת לישב תחת בעלה אף אם נצריכה גט. דהכא אנוסי' היו ע"פ הוראת ב"ד בטעות הוי שהמסדר הורה שהגט כשר והוא היה מ"צ שם ומסתמא ג"כ ממונה אגיטי ואף שמהרי"ק סוף שרש פ"ד פליג על הרשב"א כמ"ש הב"ש סי' ל"א סק"י גם הט"ז סס"י י"ז פליג עליו. והבית מאיר הביא מפסקי מהרא"י סס"י י"ד כמדומה ג"כ דפליג בפשיטות ע"ז. אך כיון דהכא בלא"ה לפ"ד מהרא"י והש"ע סי' ק"נ אין לחוש כלל כשיצריכוה גט שנית. א"כ לכאורה יש לדון כן שמהרא"י סי' כ"א נוטה מאד לזה לתקן אלהבא מלחוש ללעז דלשעבר כו' ע"ש ובסי' י"ט ך' י"א. ומ"מ הדבר צ"ע ובמ"א כתבתי טעמים להקל שלא להצריכה גט: