*

סימן רצז

מעשה שהיה כך היה איש אחד נסע מלוקימלא לדרכו עם בתו הבתולה הנקראת מעני' ויהי כבואם לעיר נאראוולא נשאת הבתולה הלז לאיש אחד ושמו חיים בן יוסף ואביה הלך לדרכו ויהי כי ארכו ימים של צער אשר לא מתדר להו יחד נזדמן לה איזה איש מצאסניק ביודעה ומכירה מאז אשר נסע עם ב"ב מאדעס לצאסניק לחזרה וביקשה ממנו שיתאמץ בזה שיגרש אותה בעלה וגם יוליכנה לביתה ג"כ עם ב"ב ללוקימלא כי לוקימלא וצאסניק סמוכים זה לזה ויקבל שכר על הפרישה ובעד ההולכה וקצבה לו שכר ע"ז טלית ששוה ארבעה רוכ"ס ויהי כי נכמרו רחמיו של האיש עליה מילא בקשתה והתאמץ שיגרשנה וגירשה בעלה בי"ב ימים לחדש סיון שנת תקפ"ד בק' הנ"ל והגט נשאר ביד הב"ד כנהוג ונתנו לה כתב ראיה ונסעה לביתה עם האיש הנ"ל ויהי בבואה ללוקימלא התחילה להראות הכתב ראיה שנתגרשה ותמהו עליה מה ראית להביא מעשה לסתור את דבריך כי במעשה ב"ד נכתב שנתגרשה אשה העני' כמו שנעתק לקמן והתחיל אביה והאשה להתרעם על האיש שלא השגיח בפני'. והוגבה עדות ממנו בב"ד דלוקימלא וענה ואמר שישבע ע"ז כי ראה ושמע שהיה קורין בגט שם מעני' וגם אמר ששמע קודם שנכתב הגט שהיה ישוב הדעת בין הדיינים איך לכתוב שם מעניא ומחמת שהיה נחוץ לדרכו מאד לא שם לבו לראות איך היה כתוב הכתב ראיה ככה סיפרה לי האשה ולא ראיתי את הג"ע דלוקימלא רק הכתב ראיה לבדו. וזה לשונו:

לאות ולראיה ביד האשה מ' העניא בת מ' משה מוכ"ז מצאסניק איך שקבלה גט פטורין מבעלה ר' חיים במו' יוסף מפה נאראוולא ביום שלישי שנים עשר יום בחדש סיון תקפ"ד לפ"ק פה נאראוולא באנו עה"ח היום יום ד' י"ג סיוון שנת הנ"ל פ"ק הנ"ל נאום מנשה בלא"א מ' פסח כ"ץ זלה"ה מנאראוולא. נאום יהודא ליב במ' ישעיה. נאום זאב וואלף במ' דוד:

ושאלה מפי המורים מה דינה והורו המורים שלפי דברי הכתב ראיה הגט פסול. וגם נשאל נשאל מעמדי ג"כ והוריתי ג"כ כמוהם כמוני אז אבי האשה שם לדרך פעמיו לילך ולתקן העיוות ולא ראיתי אותו ולא שאל מאתי במה יתקן העיוות כ"א הלך מדעת עצמו או מדעת איזו מורה שהורה איך לתקן ואי לדידי ציית הייתי מייעצו שיקבל גט פטורין אחר. ויהי היום והביא ג"ע אתו עמו מהב"ד דק' מאזיר וזה נוסחתו. במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא ואתא לקדמנא ר' מנשה הנ"ל הגיד בת"ע כנ"ל. איך קען דעם מוכ"ז ר' משה פון רייסין ער האט חתונה גימאכט זיין טאכטער הבתולה הנק' מעניא מיט אמאן הנק' חיים בן יוסף און ביום שלישי לבריאת עולם בשנים עשר ימים בחדש סיון תקפ"ד האב איך מסדר גיווען אג"פ בק' נאראוולא וואש האט מגרש גיווען דער בעל חיים בן יוסף הנ"ל זיין ווייב מעני' בת משה הנ"ל און דיא עדים זיינען גיווען אויף דעם גט יחיאל בן שמרי' און זאב בן דוד און דער ג"פ הנ"ל איז בכשירות בלי שום נדנוד חשש כלל וכלל אפ גיגעבין גיווארין אין דער האנט פון דער אשה מעני' בת משה ביום הנ"ל אונ באיי אונז אין דער גאנצער שטאט גיפינט זיך ניט אנאנדרער וואש ער היישט חיים בן יוסף אונ זיין ווייב מעני' בת משה אונ איך האב ביום הנ"ל קאיין שום אנדערין מענטשין כלל ניט מסדר גיווען קאיין ג"פ דער נאך ביום מחר היינו ביום ד' י"ג סיון הנ"ל האב איך גישריבין דער אשה מעני' הנ"ל אכתב ראיה אז זיא איז מגורשת מבעלה חיים בן יוסף הנ"ל ומחמת מהירות האב איך זיך טועה גיווען אונ האב גישריבין שם האשה העניא בת משה אבער דאש איז ברור וצלול אז אין דעם גט וואש זיא האט מקבל גיווען מבעלה חיים בן יוסף הנ"ל איז גישריבין גיווארין מעני' בת משה אונ אויף דעם כתב ראיה וואש ער איז גישריבין גיווארין בטעות הנ"ל נחתם עליו שמי מנשה בלא"א מוה' פסח מנאראוולא. והשני מ' יהודא ליב במוה' ישעי' והשלישי זאב בן דוד א' מהעדים החתומים על הגט הנ"ל. ור' יצחק בר' משה הגיד בת"ע כד"ת כו' בזה"ל איך קען דעם מוכ"ז ר' משה פון רייסין וואש ער האט חתונה גימאכט זיין טאכטער הבתולה מעני' פון נאראוולא מיט חיים בן יוסף הנ"ל אונ ביום השלישי שנים עשר ימים בחדש סיון תקפ"ד האב איך אליין גישריבין דעם גט הנ"ל וואש ר' מנשה הכהן הנ"ל האט מסדר גיווען פון דעם בעל חיים בן יוסף הנ"ל צו זיין ווייב מעני' בת משה מוכ"ז אונ דיא עדים זאיינען גיחאתמעט אויף דעם גט הנ"ל אונ עש איז גאנץ גיוויש גישטאנען אין דעם גט דער שם האשה מעני' בת משה אונ איך בין גיווען ביום הנ"ל בישקין דער בעל חיים בן יוסף האט מוסר גיווען דעם גט הנ"ל צוא זיין ווייב מעני' בת משה מוכ"ז אין איר האנט בכשירות כדת בלי שום נדנוד ופקפוק כלל וכלל אונ עש איז ניט בכל קהילתינו קיין איש זאל זאיין שמו חיים בן יוסף ושם אשתו מעניא בת משה כלשון הזה העידו לפנינו בת"ע באליונ"ע כד"ת על כל הנ"ל בפרטות ר' מנשה כהן בן ר' פסח הנ"ל ור' יצחק בר' משה מק' נאראוולע ועל מה דאסהידו קדמנא כתבנו וחתמנו היום יום ד' י"ד שבט תקפ"ה לפ"ק פה מאזיר. נאום יעקב בלא"א במהו' בנימין ביינש מ"ץ דפ"ק מאזיר. נאום שמשון בלא"א מ' יוסף הלוי הורוויץ. נאום יצחק בלא"א מוה' יוסף מקאוונה:

בפנינו עדים ח"מ חתמו א"ע הני תלתי ה"ה הרבני מוה' יעקב במ' בנימין ביינש מ"ץ דפ"ק מאזיר והרבני מ' שמשון במוה' יוסף הלוי הורוויץ והרבני מוה' יצחק בר' יוסף מקאוונה ואשרנוהו וקיימנוהו כדחזי היום יום ד' י"ד שבט תקפ"ה לפ"ק פ"ק מאזיר. נאום אברהם בלא"א מוה' יצחק אייזיק דובראוונתר משקאלב. נאום מרדכי בלא"א מ' אריה ליב משקלאב:

ותוכן הענין של שאלה זו הוא דלכאורה הוה ליה לפחות כשנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה. היינו המעשה ב"ד שבידה שבו מבואר לאות ולראיה ביד האשה העניא. ה"ל כאילו מעידין שלא נתגרשה משום די"ל מסתמא בהגט היה כתוב כמו במעב"ד בשגם שהמסדר וא' מע"ח של הגט הם החתומים על המעב"ד א"כ מסתמא כתבו במעב"ד שם האשה כמ"ש בגט. וכיון דה"ל כמעידין שבגט היה כתוב העניא וידוע ששמה מעניא ה"ל הגט חספא בעלמא וא"כ מעידין שלא נתגרשה. אמנם מהגב"ע שהוגבה אח"כ שהעיד הסופר שבגט היה כתוב מעניא. וגם המסדר הגט העיד כן ושהיה טעות בהמעב"ד א"כ ה"ל כשנים אומרים נתגרשה. וגם האיש שהוליך אותה ללוקימלא העיד כן בב"ד דלוקימלא רק שלא ראינו הגב"ע זה מב"ד דלוקימלא. אך הנה בשנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה הרי אסורה להנשא ע"כ זהו השאלה שמא אין כאן ממש שנים אומרים לא נתגרשה כיון שהן אין מעידין בפירוש איך שבגט היה ג"כ כתוב העניא רק שאנו מוכיחים כן דרך הוכחה לומר שמסתמא בגט היה כתוב כמו במעב"ד. ומ"מ י"ל דלא דמי ממש לכשמעידין בפירוש. גם י"ל להפך שעדיין אין כאן שנים אומרים נתגרשה משום שעדיין לא ראינו הגב"ע מלוקימלא א"כ אין כאן רק עדות הסופר דהוי עד אחד שנתגרשה על כן יש לדון אם המסדר נאמן לומר טעיתי ויהיה כאן שנים אומרים נתגרשה רק ישאר הספק אם הוא ג"כ דין שנים אומרים לא נתגרשה. ועוד דכשנאמן לומר טעיתי א"כ יהיה זה סיוע להחזיק יותר ידי העדים האומרים נתגרשה אף שמ"מ נשארו עדיין שנים מהחתומים על מעב"ד שלא הוגבה מהן גב"ע שיאמרו ג"כ טעינו וא"כ נשארו שנים האומרים לא נתגרשה מ"מ אולי יש להקל כיון דגם הם אין אומרים ממש לא נתגרשה וכנ"ל. זהו תוכן השאלה: