יג

אמנם ביבמות (דף צ"א ע"ב) גרסי' מי אמרי' מאי ה"ל למיעבד והתנן כתב לשם מלכות כו' שינה שמו כו' תצא ועי' בתוס' והח"ר פ' הזורק ובר"ן דמיירי הכל בפסולי דרבנן. וע"ש בר"ן דמדאורייתא מגורשת גמורה היא ואעפ"כ תצא מן השני משום כשם שאסורה לבעל דהיינו הראשון כך אסורה לבועל דהיינו השני אע"ג שאין בבעילתו רק איסור דרבנן. ומוכח מסוגי' דיבמות הנ"ל דאף גם שהיה שוגג בבעילה (באיסור דרבנן הנ"ל) זו אסורה לו (אף אחר שיגרש ראשון בגט כשר) דאע"ג דלא אמרי' מאי ה"ל למיעבד משום דאיבעי לאקרויי גיטא היינו שאינו אונס אבל מ"מ חשוב שוגג (ובשוגג לא נאסרה לבעל ולבועל). וכיון שכן י"ל לא יהא ספק דאורייתא דתרי ותרי קל יותר מודאי איסור דרבנן. ופי' דמאחר דאע"ג היכא שמדאוריי' מגורשת גמורה היא רק מדרבנן לא הוי גיטא אסרינן לבועל אף שבא עליה בשגגה וקרוב לאונס דהוי עוד רק סוטה דרבנן אפי' הי' הגט בטל מדאוריי' נמצא אסרינן לבעל ולבועל גם בתרי דרבנן א"כ כש"כ בספק דאוריי' שיש לאסור אפי' בסוטה דרבנן דהיינו אף שבא עליה בשגגה ע"פ שנים האומרים נתגרשה דסברא הוא שלא יהא תרי דרבנן חמור מספק דאוריי' עם חד דרבנן ומה גם שהספק דאוריי' יש עמו חזקת איסור דאשת איש. מיהו לפרש"י בהזורק מיירי שם הכל באיסור דאוריי' דגם היה במזרח כיון דאתי' לר"מ דאמר כל המשנה ממטבע כו' י"ל דהולד ממזר מדאוריי' כמ"ש הב"ש סי' קכ"ח סק"ג א"כ אין משם ראי' להחמיר בנ"ד. אך הנה הרי מבואר בירוש' פרק חרש הובא בהרמב"ם פ"י מה"ג דין ה' דגם באשת חרש הדין כמו באשת פקח הרי גם בתרי איסורי דרבנן הדין כן. וצ"ל שהוא משום קנס כמ"ש בירושלמי שם עוד הוא באילין קנסייא הביאו הה"מ שם ותדע דהא אפילו בבא על סוטה דאורייתא אין הולד ממזר והכא באשה שהלך בעלה למדנה"י ובאו ואמרו לה מת בעלך ונשאת ואח"כ בא בעלה כו' הולד ממזר מהראשון ג"כ אף שהיא אצלו רק סוטה דרבנן. ועיין בגמ' ס"פ החולץ (דף מ"ט ע"ב) ובתוס' שם סד"ה סוטה נמי. ובהרא"ש ס"פ הנ"ל ובש"ע אה"ע סי' ד' סעיף ט"ז.וא"כ מאחר דמשום קנס הוא אם קנסו בדרבנן כ"ש בספק דאורייתא. מיהו אפשר לחלק דהתם כיון דעכ"פ מדרבנן ודאי הגט פסול וחשוב שינה שמו מדרבנן וכן באשת חרש לכך החמירו בו כבדאוריי' דכל דתקון רבנן כעין דאוריי' תיקון ע' ביבמות (דף כ"ח ריש ע"ב) סד"א כו' קמ"ל ע"ש. אבל כשיש ספק שמא היא מגורשת לגמרי מחמת שכן העידו שני עדים אע"פ שאח"כ באו שנים והכחישום וה"ל ספיקא דאורייתא מ"מ לענין איסור דרבנן יש לחלק בספק זה. וע' בשער המלך פ"י מה' מקוואות דין ו' בדין אם הספק מצד עצמו הוי דאורייתא אלא שמצד אחר נתגלגל להיות דרבנן לא מקרי ספק דרבנן. שיש לחלק דשאני הכא שאין אנו באין להתיר מה שאסרנו כספק דרוס' שנתערב שמחמת התערובות באנו להתיר הספק דרוס' שאסרנו תחלה אבל הכא אין מתירי' ספק א"א ח"ו רק ספק דין דכשם שאסורה לבעל אסורה לבועל. וע"ש בשעה"מ מ"ש בשם פני משה דדומה לזה שהם ב' איסורי' ואפי' הה"מ דשם גבי עירוב י"ל שיודה כאן. דהתם א"א לעירוב בלא הככר שהוא אסור מספק משא"כ הכא אין לאוסרה לבועל מדרבנן כיון שאפשר היתה פנויה אך במהרי"ק ש' פ"ד הובא בהגה' ש"ע סי' ל"א ס"ה ועב"ש שם משמע להדיא דס"ל דאין להקל בכה"ג (והוא הפך דעת תשו' שבו"י הנ"ל) דהתם גבי נדון של מהרי"ק הוי כמו ספק דרבנן שאפילו לד' האומרי' דאי ידעינן ששוה פרוטה במדי מקודשת מדאורייתא וא"כ עכשיו קדושי ספק דאוריי' הם. מ"מ כיון שניסת ע"פ הוראת חכם אנוס' היא ואף למ"ש מהרי"ק דה"ל לשאול משאר חכמי' שוגגת היא ואין כאן איסור לבועל מדאוריי' רק מדרבנן החמירו וא"כ ה"ל ספיקא דרבנן וראוי להקל בו. וכ"ש לפ"ד האומרים דאפי' שוה פרוטה במדי אין כאן רק קדו' דרבנן א"כ כיון דלא ידעי' שש"פ במדי רק דחיישי' שמא ש"פ במדי ה"ל ספק קדו' דרבנן ונהי דחז"ל החמירו בספק זה. י"ל דדוקא גבי איסור א"א שלא להתירה בלי גט. אבל לענין אם נשאת ע"פ הוראת חכם אם יגרש ראשון שאפי' היתה ודאי א"א דאוריי' כיון שגירש ראשון אין אסורה לשני רק מדרבנן כיון שהיו שוגגים כנ"ל וא"כ מאחר שהקדו' הם רק קדו' ספק דרבנן ראוי להקל בזה דה"ל ספק בתרי דרבנן. ואף שבספר עצי ארזים סי' ל"א ס"ק י"ד השיג על מהרי"ק מ"מ בנד"ז דעכ"פ צריכה גט מספק דאורייתא ממש יודה דאסורה להבועל אף שהיה הבעילה בשוגג ודלא כתשו' שבו"י ח"א סי' צ"ח הנ"ל. ומ"מ אפשר לחלק אפי' לפ"ד מהרי"ק דהכא שאני כיון שהספק מחמת תרי ותרי ובענין שנשאת ע"פ שני עדים ואח"כ באו עדים האוסרים יש להקל טפי לגבי איסור דרבנן עכ"פ וכדמוכח מתוך דברי הרמ"ה שברי"ו נכ"ג ח"ב שהבאתי לעיל סוף אות י"ב דהקיל בהדיא בכה"ג. ועכצ"ל הטעם דנשאת ואח"כ באו עדים שאני כיון דלהירושלמי סמכינן עליהם בכה"ג לומר שא"צ גט כלל וכ"ד הראב"ן כמש"ל. אלמא דלא דמי כלל לשארי ספיקות. ע"כ אף דאנן לא קיי"ל כן. היינו להצריכה גט. אבל לענין שנחוש באיסור דכשם שאסורה לבעל כו' כשהיה בשגגה ואונס דהוי דרבנן י"ל שאין להחמיר כ"כ ועיין בתשו' מהר"מ אלשקר סס"י י"ו מה שפי' בתשו' הרא"ש שבטוש"ע אה"ע סי' קנ"ו ס"ה ועדים מעידים כו' ועדים אחרים כו' שהטעם כיון שנשאת קודם שבאו עידי איסור כו' ע"ש והכא עדיף שעידי היתר באו קודם שנשאת ונשאת על פיהם:

קיצור הגם דמוכח ביבמות (דף צ"א ב') דגם בתרי דרבנן אסרינן לבעל ולבועל א"כ לכאורה כש"כ תרי ותרי בדאורייתא עם חד דרבנן כנ"ד. יש לחלק דהתם שאני דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקון מיהו ממהרי"ק סוף שרש פ"ד משמע להחמיר בנד"ז. אך יש לחלק כיון להירושלמי והראב"ן בנשאת ע"פ עדים ואח"כ באו עדים א"צ גט כלל אע"ג דש"ס דילן פליג ע"ז לפ"ד כל הפוסקי' מ"מ באיסור דרבנן יש לסמוך ע"ז וכ"מ ברי"ו נכ"ג ח"ב בשם הרמ"ה גבי אשתו וגיסו כו':