א
סימן רצג
לענין החשש השני דמלבד שנקרע הגט שע"ז כבר דברנו לצדד. אך עוד זאת הרי אינו מונח ברשותה בשעה שהגט חל לפר"ת כי אז הוא ברשות המסדר שלקחו אחר הגרושין והניחו אצלו. הנה בספר מכמ"א שער ח' סי' נ"א החמיר בזה הרבה ובנד"ז צריך לעמוד על מש"ש בסוף דרי"ב סע"ד וז"ל ולענין היכא דהגט קיים אלא שלא נמצא ביד האשה בעת מיתת הבעל כו' עד ג"ז לא יועיל ואף שהביא שם שמדברי מהריב"ל ח"ג סי' כ"ג נראה דמועיל כשהוא ביד מי שהפקידתו אצלו וכ"ד מהרשד"ם עכ"ז חלק עליהם ושכ"ד מוהראנ"ח ואני ראיתי בספר בית מאיר על אה"ע סי' קמ"ה שהקיל בזה בדיעבד וז"ל משא"כ כשהיא מוסרתו לפקדון ביד הרב נהי דלא הוי ממש חצירה שתהא מגורשת בתורת חצירה מפני שאינה עומדת בצידו מ"מ לא גרע מצידי רה"ר ומתגרשת בקבלתה דהא לא יצתה מרשותה כיון שמפקדת אותו בידו והוי ממש חצירה ומקום הראוי לקנין משיכה הוא כמבואר בש"ע ח"מ סי' קצ"ח ס"ט בהג"ה עכ"ל. והמכמ"א שם דרי"ב ע"ב ד"ה ומעתה כתב דאם הפקידה הגט ביד אחר אינה מגורשת דהא רשות אחרים לאו בר קנייה הוא דהא אמרינן בפרק הספינה (דע"ו) כו' דבחצר שאינו של שניהם אלא שהוא של אחר אין משיכה קונה עכ"ל. ודברי הבית מאיר נכונים דהא מבואר שם בסי' קצ"ח ס"ט דהא דבחצר שאינו של שניהם אלא של אחר לא מהני משיכה זהו כשהכניסה שם שלא ברשות בעל החצר וכתב הסמ"ע שם ס"ק ט"ז דאל"כ ה"ל חצר של זה שהרשוהו להכניס או של שניהם וכמ"ש בסי' קצ"ז עכ"ל. והיינו בסי' קצ"ז ס"ב סק"ד. ואפ"ל דהמכמ"א מחלק דהתם שאני שהרשוהו שזה בעצמו יכניסו לשם אבל הכא שהוא מקבל הפקדון אינו דומה לזה. אך ז"א דדין זה שבסי' קצ"ח ס"ט בהג"ה הוא מדברי המגיד פ"ג דמכירה דין ג' בשם הרשב"א דכשהוא ברשות המופקדין אצלו ה"ל כרשות המוכר שהפקידו שם. והרי כ' המגיד שם ה"ו דאם הנפקד מקבל עליו ברצון המוכר לתתן ללוקח סגי בכך וכ"כ בהגמי"י שם אות ה' כיון שקיבל עליו נפקד לזכות ללוקח אחר פיסוק דמים קנה לוקח כו' וא"כ צ"ע דברי רמ"א דכיון דרשות נפקד של המוכר הרי הוא כרשות מוכר איך מהני שם משיכה הרי ברשות המוכר לא מהני משיכה כמבואר בהדיא בגמרא שם וא"כ צע"ג על הסמ"ע ושאר אחרונים שלא נרגשו מזה וא"כ לכאורה בטל ראיות הבית מאיר. אך עכ"ז בנ"ד כיון שהרב הוא הנפקד שלה א"כ אדרבה הרי רשות המופקדין אצלו הוא כרשות שלה ממש וגם אם נאמר שמופקד אצלו מרשות שניהם הבעל והאשה ה"ל כחצר של שניהם וכענין מ"ש בגמרא פ"ק דב"ק (די"ד ע"א) חצר השותפין והפונדק (בית גדול שרגילים האורחים ואכסנאים ללון בו כו') הוי כחצר של שניהם ועוד כיון שהרב מקבל שכר עבור סידור הגט אמרינן אגב דנהנה מהנה ומשאיל לה רשותו כש"כ דניחא ליה שלא יצא תקלה מתח"י מה שקרע הגט וגם מחוייב להחזיר השכר כדין אומן שקלקל. א"כ ודאי ניחא לי' שיהיה רשותו מושכר לה:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.