ח

ומ"מ אף שנקרע רק בטופס וע"י המסדר שלא מדעת הבעל כיון שנקרע ש"ו שהוא קרע ב"ד ודאי בלא עידי מסירה הגט פסול לגמרי דהא כ' הר"ן בתשו' סי' ע"ו דהרי"ף ורב האי גאון ס"ל דאביי בפב"ת דב"ב (דקס"ח ע"ב) לאוסופי אדר"י אתי דלא מיבעי בקרוע במקום התורף אלא אפילו אינו במקום התורף כשקרוע ש"ו פסול וכ"כ הה"מ פכ"ג מה' מלוה דין י"ג בשם הרי"ף. וכיון שכן בגט נמי פסול לגמרי אם לא ע"י עידי מסירה וא"כ י"ל דצריך עידי מסירה בשעה שחל הגט. משא"כ בנ"ד שהיו ע"מ בשעת נתינת הגט ואזי עדיין לא חל הגט וכמ"ש בתשו' הרדב"ז ח"ג סי' תס"א שנשאל על שכ"מ שגירש את אשתו באומר מעת שהוא בעולם וקרעו הגט ה' שעות לפני מותו והעלה דאף להרמב"ם אינו מהני. דהרמב"ם מיירי שמסר לה הגט קרוע בפני עדים ומתגרשת בקבלת הגט והתם בדין הוא שיהיה כשר שהרי בשעת חלות הגט איכא עידי מסירה. אבל בנ"ד בשעת קבלת הגט לא נתגרשה האשה אלא סמוך למיתה חייל הגט ובאותה שעה בעינן שיהיה הגט שלם וקיים שהרי לא היו באותה שעה עידי מסירה כו' קצרו של דבר כיון דלא חייל גיטא אלא סמוך למיתה בעידי חתימה מתגרשת ולא בעידי מסירה וכיון שהוא קרוע קרע ב"ד גט בטל הוא עכ"ל אך הנה מ"ש כיון דלא חייל גיטא אלא סמוך למיתה בעידי חתימה מתגרשת ולא בעידי מסירה זהו אינו מחוור כלל דא"כ הרי הרבה פוסקים ס"ל דגט שניתן בלא עידי מסירה אע"פ שעדים חתומים בו הוא בטל לגמרי כמ"ש הב"ש סי' קל"ג סק"ג שכ"ד התוס' והרא"ש והמרדכי ושכן פסק בש"ג. וא"כ לדבריו הרי אינה מגורשת כלל לדבריהם אף שהגט שלם ולא נקרע כלל כיון שלא היו עידי מסירה בשעה שחל הגט. וזה מבואר להדיא בהפך בגמרא ובתוספות (דע"ג ע"ב) גבי אמר רבה באומר מעת שאני בעולם ע"ש. אעכצ"ל כיון שנמסר בעידי מסירה לשם גרושין אף שהגרושין חלין אחר זמן מהני מדין עידי מסירה שהיו בשעת שנמסר הגט דאין לומר דלא מהני רק מצד עידי חתימה ג"כ דא"כ לא אתי שפיר מ"ש שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם במשנה פב"ת דגיטין (דפ"ו ע"א) והא לפעמים בלעדם אין הגט כלום אף שנתנו לה בפני עדים דהיינו כשחלות הגט הוא אחר זמן כמו באומר מעת שהוא בעולם או בשאר תנאי דאם בלא מעכשיו א"ו אעפ"כ מהני עידי מסירה. ועיין בגמרא פ' התקבל (דס"ה סע"א) מישקל כל היכא דמשכחת ליה שקליה מיניה גיטא לא הוה עד דמטית למתא מחסיא וע"ש בתוספות סד"ה גיטא. א"נ מבבל עד מתא מחסיא הוה הכל שליח לקבלה כו' והרי עידי מסירה לא היו רק בבבל כשמסר לו הבעל את הגט וכיון דאמרה שלא יהיה הגט גט עד מתא מחסיא הרי שם ליכא עידי מסירה אלא ע"כ צ"ל דע"מ שהיו בשעה שמסר לו הבעל את הגט מהני ומועילים אף שהגט חל אח"כ כו' וע"ש בחידושי הרמב"ן ורשב"א כעין דברי התוס' וע' בסי' קמ"א סעי' נו"ן ובב"ש שם ס"ק ס"ד וע' בגמרא בכתובות פרק הכותב לאשתו (דפ"ו ע"ב) בבעי' דרמי בר חמא מרב חסדא לפ"ד הרמב"ם והה"מ והר"ן דלא מיירי במעכשיו הרי ליכא עדי מסירה בשעה שהגט חל רק שמ"מ בנדון שנשאל הרדב"ז עליו י"ל דלא מהני עידי מסירה שהיו בשעת נתינה כיון שנשתנה הגט משעת נתינה עד שעה שחל הגט ועידי מסירה לא ראו השינוי א"כ אתרעי הגט. דהא הטעם דמהני עידי מסירה שהיו בשעת נתינה אף שחלות הגט הוא אחר זמן עכצ"ל משום דעידי מסירה לא גריעי מעידי חתימה וכשם שאם היו עדים חתומים עליו מהני לר"מ אף שהגרושין חלים אחר הנתינה כי יש עדות שנתגרשה ע"י שהגט יוצא מתחת ידה בעידי חתימה. ה"נ כשהגט שנמסר לה בפני שני עדים יוצא מתחת יד המתגרשת אף שחלות הגט היה אחר זמן משום דמאחר שעידי מסירה יודעים שזהו הגט שנמסר בפניהם הרי יש כאן עדות שנתגרשה. דאין לחוש שמא חזר הבעל וקיבלו ממנה ונתבטל הגרושין ואח"כ לקחה האשה הגט ממנו או שנתנו לה בלא עידי מסירה דכולי האי לא חיישינן כמו דלא חיישינן בעידי חתימה לר"מ אך זהו כשעידי מסירה רואין הגט שהוא כמו שנתנו לה בפניהם אבל כשנקרע בנתיים והעידי מסירה לא ראהו כשנקרע אזי יש ריעותא וחיישינן שקרע הבעל את הגט וביטל הנתינה ולכן הגט פסול בנדון של הרדב"ז. אבל בנדון שלפנינו שקריעת הגט היה בשעת נתינת הגט שאח"כ קרעו המסדר בפני הע"מ א"כ אם חלות הגט הוא אח"כ הרי הע"מ יודעים ששפיר נתגרשה ואין כאן שום ריעותא וה"ל כאילו גירשה לכתחלה בגט קרוע ש"ו. ואדרבה עדיף טפי שהקריעה היה רק ע"י המסדר ולא מהבעל ומפני שהמסדר ס"ל שגירשה מעכשיו ממש וא"כ אף שאנו חוששין שהבעל רוצה שחלות הגט יהיה אח"כ א"כ ודאי אינו עושה מהקריעה דבר וכמו שנקרע מאליו דמיא. וכ"ש שהקריעה רק בטופס. מיהו הרדב"ז שם כ' בע"א וז"ל וטעמא דמילתא דבשלמא כשהגט שלם מתחלה ועד סוף או קרוע מתחלה ועד סוף לדעת הרב ז"ל במילתא קמייתא קאי והמסירה נמשכת מתחלה ועד סוף. אבל בנ"ד שהמסירה הוא בגט שלם וחיילות הגט בגט קרוע לא נמשכה המסירה עמו אא"כ יש בו עידי חתימה שבהם מתגרשת סמוך למיתה ובאותה שעה כבר הוא קרוע ודו"ק ור"ל דע"כ בטלו אז עידי החתימה וכמאן דליתנהו דמיא אלו דבריו. ואף לדבריו י"ל בנ"ד כיון הקריעה היה בשעת מסירה בפני הע"מ לא גרע מאילו הגט קרוע מתחלה ועד סוף וא"כ המסירה נמשכה מתחלה ועד סוף וכ"ש כיון שהקרע היה רק בטופס א"כ עצם הגט שהוא התורף הוא שלם מתחלה ועד סוף וקריעת הטופס ש"ו דפסול זהו משום דאתרעי השטר וחיישינן שנקרע בשביל לפוסלו. ובנ"ד הע"מ ראו שלא נקרע מהבעל אדעתא לפוסלו:

קיצור אך מ"מ בקרוע ש"ו בלא עידי מסירה לא מהני וכאן העידי מסירה לא היו בשעה שיחול הגט דהיינו שע"א לפני מותו. ואולי יש לדמותו למ"ש הרדב"ז ח"ג סי' תס"א. ויש לחלק דהכא שהעידי מסירה ראו שבפניהם קרע המסדר את הגט לא נתבטלה עדותן גם על שעת חלות הגט: