יא

ומ"מ כ"ז רק לפלפולא בעלמא אבל לא למעשה ח"ו כי לא מפני שאנו מדמין נעשה מעשה ח"ו. ואפשר בנדון של אאזמו"ר ז"ל היה עוד סניפים להקל מצד הגט שלא נקרע בתורף וכדבעינן למימר לקמן אי"ה. ולכן העיקר שלפענ"ד יש לסמוך למעשה להקל אם יסכימו גדולי המורים הוא ע"פ מה שכבר הורה זקן הגאון המפורסם הבית מאיר סי' קמ"ה ס"ב וז"ל וכבר נהוג עלמא שלא לקרוע הגט שכ"מ הנעשה על תנאי אם ימות כנהוג בזולתו מהגיטין והוא ע"פ המרדכי ותשו' מיימוני וכמבואר סס"י קמ"ח בב"ח כו' ובתשו' מיימון הנ"ל מצריך נמי שיהא הגט ברשותה בשעת מיתת הבעל כו' הן אמת שנראה מהר"ם ז"ל אזיל בשטת הראב"ד שמפרש האיבעיא (שבגמרא בכתובות פרק הכותב (דף פ"ו ע"ב) לענין הניחתו בצידי רה"ר) דוקא במעכשיו כו' משא"כ לפסק הש"ע סי' קמ"ו כהרמב"ם ור"ן והה"מ שמפרשים האיבעיא בלא מעכשיו ופוסקים דמגורשת בצידי רה"ר א"כ ה"ה בגט שכ"מ י"ל שאף שדעתו שלא יחול קודם מותו מתגרשת היא בגט זה שמונח אז ברשות הרב כו' נהי דלא הוה ממש חצירה כו' מ"מ לא גרע מצידי רה"ר כו' אך כל זה אפשר בדיעבד עכ"ל הרי דיעבד דעתו להקל בחשש זה מה שלא היה מונח ברשותה עוד כתב ובדיעבד אם נתקרע קודם מותו והוא מעורה יש לעיין בסי' קכ"ה סעי' כ"א עכ"ל וא"כ המעיין שם יראה שכוונתו שבנ"ד ודאי יש להקל גם בחשש זה בדיעבד כיון שלא נקרע התורף. וא"כ כיון שכבר הורה זקן נלע"ד שיש לסמוך ע"ז בשעת הדחק כזה עכ"פ:

ועי' תוס' ספ"ק דב"מ (דף כ' ע"ב) ד"ה איסורא וי"ל דמ"מ בא"א כו' ובאיסור לאו ודאי לא החמירו דהא שטרי חליצה ומיאונין מבואר בגמרא שם דדומה לשטרי ממונא והיינו כמ"ש עוד התוספות דמדאורייתא ל"ח לשני יב"ש כו' ואילו גבי גט חיישינן לשני יב"ש מבואר דל"ד איסור חליצה לאיסור א"א וכ"כ בפנ"י שם ד"ה שטרי חליצה ומיאונין תנן ונ' דרב עמרם סבר דבחליצה ומיאונין נמי לא חיישינן כו' ודוקא לענין גיטין סובר רב עמרם דמחמירין משום חומר א"א כו' ורבה סובר דאין לחלק בין גיטין לחליצה ומיאונין לענין חששא דשני שוירי כו' עכ"ל אפשר גם לרבה היינו התם דס"ל דחששא גמורה היא אבל בנד"ז שיש כמה וכמה ספיקות להקל י"ל שיודה ג"כ לחלק בין איסור לאו ובין איסור א"א:

ועיין ביבמות פרק החולץ (דף ל"ו סע"ב) מת בתוך שלשים יום ועמדה ונתקדשה אם אשת כהן היא אינה חולצת והיינו כיון דאיכא רבנן דפליגי עליה דרשב"ג דאמרי אע"ג דלא שהה ולד מעליא הוא וגבי אשת כהן דלא אפשר סמכינן ארבנן עכ"ל ואע"ג דאפשר שתצא מהכהן ותחלוץ ותנשא לישראל מ"מ סמכינן אע"ג דאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרשב"ג בשבת פי"ט (דף קל"ו ע"א) א"כ סמכינן להקל שלא תחלוץ על רבנן דפליגי על רשב"ג. א"כ ה"נ באיסור חליצה יש לצדד לסמוך על חמשה ספיקות להקל דלעיל נגד דעת מהר"מ. אף כי גדול הוא ורב גובריה לכאורה לא יחמירו בדבריו יותר מדברי רב יהודה אמר שמואל דאמר הלכה כרשב"ג: