ח

הספק החמישי לא ראיתי מי שהעיר בו אבל נלע"ד שהוא צד גדול להקל והוא דודאי כל דיני המשנה הם מקודם תקנת רבא (או רב לגירסת התוספות דע"ב סע"א) דאתקין שיכתבו בגט מיומא דנן ולעלם. בפרק המגרש דפ"ה סע"ב ואמרינן בגמרא שם מיומא דנן לאפוקי מדר' יוסי דאומר זמנו של שטר מוכיח עליו. (לאפוקי מדר' יוסי דאמר א"צ לכתוב מהיום בגט דשכ"מ דזמנו של שטר מוכיח עליו ולא הוי כגט לאח"מ לכך תיקן רבא בכל הגיטין להיות הסופרים רגילים בו ואע"ג דקיי"ל כר' יוסי בעינן לאפוקי נפשא מפלוגתא דיצא הדבר בהיתר ולא יצא פסול אמשפחות ישראל) ולעלם לאפוקי מדבעא מיניה כו' ופירש מיומא דנן היינו מהיום הזה. וא"כ י"ל דזה סגי אף לפר"ת וכמ"ש התוספות בכתובות (ד"ט ע"ב) דאף לפר"ת יש לחלק בין מהיום למפרש בהדיא שיחול משעת כתיבה דע"כ משעת כתיבה קאמר שיהא גט וכ"כ בקצרה בגיטין (דע"ד א') וא"כ בכותב מהיום הזה הרי ה"ל מפרש בהדיא דמשעת כתיבה קאמר דכאן א"א לומר כמ"ש הרא"ש שמעכשיו יתחיל התנאי דזה שייך לומר גבי כשאומר מהיום או מעכשיו אם מת שמזכיר התנאי ע"ז נדחק הראש לפרש דמ"ש מהיום היינו שמהיום יחול התנאי. אבל התם בכתב הגט שאין נזכר בו שום תנאי וגם אין מזכירים שום תנאי כלל עד שעת נתינה איך אפ"ל דמ"ש מיומא דנן היינו שמהיום הזה יתחיל התנאי דמאן דכר שמיה דהתנאי ועוד שהרי כתבו זה כמו שכותבין בכל הגיטין דהפירוש שמהיום הזה יתחילו הגרושין וגם פי' התוספות והר"ן דבאומר מהיום אם מת היינו מהיום שמת בו א"א לומר במיומא דנן דפירושו מהיום הזה ועוד דמוכרח דהפירש מהיום הזה דא"א לומר שהגרושין הם שעה א' לפני מיתתו דא"כ מהו ולעלם לאפוקי מהיום אי את אשתי ולמחר את אשתי דמאחר שהגרושין הם רק סמוך למיתה ממש לא שייך כלל הענין דלמחר את אשתי עד שיצטרך ולעלם לאפוקי מחשש זה דאחר שימות אין שייך קדושין ועוד דמ"ש ואנש לא ימחי בידיכי מיומא דנן ולעלם דהפי' שגם הוא אינו יכול עוד למחות בידה מיומא דנן כמ"ש בפירש הגט שבמהרמ"פ סעיף קי"ב ובב"י סי' קכ"ו ואם הפי' שאינו מגרשה רק מעת שהוא בעולם הרי יכול למחות בידה ולבטל הגט א"ו פירש מיומא דנן היינו מהיום הזה ממש משעת כתיבה ונתינה ולא פר"ת דמהיום אם מת היינו מעת שהוא בעולם רק לפי לשון המשנה והתוספתא שעדיין לא היו כותבין בגט מיומא דנן כמ"ש התשב"ץ ומוכרח הוא שהרי זהו תקנת רבא או רב. אבל עכשיו דכותבין מיומא דנן ולעלם שזהו ודאי הפירוש שמגרשה מהיום הזה י"ל דמודה ר"ת דהיא מגורשת לכל דבר משעת נתינה אם ימות ואין לומר דאף על גב דמיומא דנן משמע ודאי משעת כתיו"נ עכ"ז מה שאומר אח"כ בשעת נתינת הגט התנאי דמעכשיו אם מת זהו עוקר מיומא דנן דכיון שמזכיר תנאי דאם מת אמרינן דדעתו לאחר הגרושין כו' ובודאי יוכל לעקור כו'. דמה אם היה אומר בפירוש שלא תתגרשי בו אלא לאחר זמן פשיטא דאף שכתוב בגט מיומא דנן אינה מגורשת כלל עד זמן ההוא דאתי דבור ומבטל דבור וכדאיתא בהדיא בגמרא ופרש"י (דע"ב ב') גבי אי אמר ר' יוסי בע"פ כו' ע"ש. דזהו דוקא אם אמר כן להפך אבל הכא שאומר ג"כ בשעת נתינה לשון שאינו סותר כלל מיומא דנן ואדרבה מסייע לו דלשון מהיום וכ"ש מעכשיו משמע ג"כ מהיום הזה אלא שאנו מוציאין המשמעות מפשטו מחמת שהזכיר תנאי דמיתה בשעת אומרו מהיום או מעכשיו אזי אין לנו ראיה ברור דמהיום לאלתר ממש קאמר וזה כשלא היה לנו ראיה זולת זה אבל כשיש לנו בלא"ה ראיה מוכרחת דמהיום הזה מגרשה ע"י מיומא דנן א"כ י"ל פשיטא דבאומרו מהיום אם מת אינו מקלקל ראיה הנ"ל ומפרשים דמהיום ממש קאמר לאלתר:

קיצור שיש לומר מאחר שעכשיו כותבין בהגט מיומא דנן ולעלם ע"כ הפירוש שמיום הזה ממש מגרשה והיינו משעת הנתינה שהרי א"א לומר שמיומא דנן יתחיל התנאי שהרי עדיין לא נזכר שום תנאי: