ז

ועוד יש ספק שקול שני. דאף אם נאמר דהלכה כפי' התוספות וסיעתם עדיין י"ל שמא העיקר כגירסת הרי"ף והרמב"ם דגורסין וחכ"א מגורשת לכל דבר. והיא גירסת התוספתא וכמ"ש הרמב"ן וא"כ מאחר דכל חיליה דהתוספות לדחות פרש"י הוא מהתוספתא א"כ י"ל ממנ"פ הרי בתוספתא הגירסא וחכ"א מגורשת לכל דבר וכתב הרז"ה שכן הגירסא בש"ס בספרי ספרד ובספרים הבאים מישיבה. וכתב הריטב"א שכן גירסת הגאונים. גם הרשב"א אע"פ שכאן כתב דגירסת רש"י נראה לו עיקר הנה לעיל מיניה סד"ה אמר רב הונא גיטו כמתנתו מבואר מדבריו דס"ל בפשיטות כגירסת הרי"ף והרז"ה ועוד מצאתי בתשב"ץ ח"א סי' קי"ז ראיה לגירסת הרי"ף דלפרש"י וגירסתו נצרך לומר דר' יוסי דברייתא פליג אר' יוסי דמתניתין לענין אם יש לה מזונות וכמ"ש רש"י בהדיא ותרי תנאי אליבא דר' יוסי וזהו דוחק אבל לגירסת הרי"ף א"צ לכל זה ועוד קשה לגירסת רש"י מ"ט דר' יוסי דאמר אין לה מזונות כיון דאית ליה דר' זירא וכאן הוי ספק מגורשת דלכאורה הא דר' זירא היינו אף גם כשהיא מגורשת מן התורה רק מדרבנן אינה מגורשת דזיל בתר טעמא שפרש"י בכתובות פי"א (דצ"ז ע"ב) כיון שמעוכבת להנשא מחמתו חייב במזונותיה וה"נ כשאינה מגורשת מדרבנן אינה יכולה להנשא מחמתו ומה גם כשהוא בענין שאפילו נשאת תצא כגון שהשליח לא אמר בפנ"כ ובפנ"ח דתצא לכ"ע. וכגון ספק גרושין הנזכר במשנה פ"ג דיבמות (ד"ל ע"ב) כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן כו' דהוי אינה מגורשת מדרבנן וכן פ"ד דגיטין (דל"ד ע"ב) אינה מגורשת עד שיגרש את אשתו שביהודה כו' דהוי ודאי רק מדרבנן אעפ"כ פשיטא שחייב במזונותיה דהא התם אמרו אינה מגורשת וא"כ מדוע יחלוק ר"י גם בספק גירושין דאורייתא שיהיה פטור ממזונות ומה גם שבירושלמי ס"ל דאפילו מגורשת גמורה יש לה מזונות אם לא סילק לה כתובתה ויש פוסקים כן ובדין מה היא באותן הימים כו' איכא תרתי דמסתמא לא סילק לה כתובה עדיין שהרי אם לא מת לא יהיה גט כלל וגם דהוי ספק גט מדאורייתא עד שעה אחת לפני מותו מאיזה טעם יהיה ס"ל לר' יוסי דבריי' שאין לה מזונות משא"כ לגירסת הרי"ף אתי שפיר כיון דאם מת מגורשת גמורה היא לכל דבר מיום הנתינה ע"כ ס"ל דאין לה מזונות. לכן עכ"פ ודאי גירסת התוספתא והגאונים והרי"ף והרמב"ם וכל ספרי ספרד והרז"ה והרמב"ן וסיעתם חשוב ודאי לפחות ספק נגד גירסת רש"י והתוספות וסיעתם והנה שני ספיקות אלו הם בריאים מאד דלא שייך לומר עליהם אוקמא אחזקת איסור לשוק. כיון שהספק הוא מצד פלוגתא דרבוותא שבכל א' משני ספיקות אלו יש פוסקים רבים ועצומים דס"ל כן בספק השני הרי נתבאר שזהו גירסת התוספתא והגאונים כו'. ובספק הראשון הרי זהו גירסתינו בגמרא גבי באומר מעת ופרש"י שיש לו ראיות רבות ובפרט שהירושלמי מסייע לו כפירושו בפרק כל הגט כנ"ל לא גרע ודאי מפלוגתא דרבוותא דפלוגתא דרבוותא עדיף מספק דתרי ותרי כמ"ש בתוספות פחז"ה (דל"ב ע"ב) ועי' בש"ך בתקפו כהן סי' ע"ט עד סי' ק"א ועי' בקצה"ח סס"י כ"ה בכללי תפיסה סעיף ט' וסעיף ך' ועי' בתומים בקת"כ ס"ק צ"ג וסס"ק פ"א שבתרי ותרי הוא ג"כ מחלוקת הפוסקים אם מוקמינן אחזקה מדאורייתא או לא ופלוגתא דרבוותא עדיף כחו מספיקא דתרי ותרי ומ"מ יש חולקים. והיינו בספק אחד אבל בנד"ז שיש כמה ספיקות כמשי"ת י"ל דלכ"ע לא מוקמינן אחזקת אשת איש. והנה הספק השלישי הוא דאף אם נתפוס כל החומרות היינו כשטת התוספות וכפי הגירסא וחכ"א מגורשת ואינה מגורשת. עדיין עכ"פ ספק שקול הוא אם הגרושין מתחילין מהיום ממש משעת נתינה או מעת שהוא בעולם דהיינו פי' מגורשת ואינה מגורשת שהוא לא פחות מספק שקול עי' במשנה פרק הזורק (דע"ח סע"א) וס"פ מש"א (דע"ו ב') ואם אין ידוע זו היא שאמרו מגוא"מ. ובהר"ן ותוי"ט שם. ולפ"ד ר' יוסי דברייתא דאין לה מזונות ע"כ הספק נוטה אל צד הקולא יותר. הספק הרביעי הוא דכל זה באומר מהיום אבל באומר מעכשיו כתב מהרשד"ם סי' ע"ג דיש להקל אף לשטת המחמירין וכ"ד הרדב"ז. ובתשו' מהריב"ל ח"א סי' למ"ד העיר ספק זה דבנ"ד שאמר השכ"מ מעכשיו יש מקום קצת להסתפק כו' והעלה שלשטת הרא"ש בפי' מהיום דה"ק מהיום יחול תנאי זה אין לחלק בין מהיום למעכשיו ולפירש הר"ן דמפרש מהיום אם מתי מהיום שמת בו יש לחלק בין מהיום ובין מעכשיו אף לשטת התוספות. ומ"ש שהר"ן הוא יחיד בזה הלא דבריו לקוחים מדברי הרמב"ן פרק כל הגט והתוספות ג"כ אין מפרשים מהיום כפי' הרא"ש ע"כ לכאורה היה מקום לומר דמעכשיו לא דמי ממש למהיום וה"ל עוד ספק ועכ"פ לפמ"ש בסדר הגט סעיף רל"ב הלשון ואם מת קודם יום פלוני יהא גט מעכשיו י"ל דלשון זה לא דמי גם ללשון מעכשיו אם מת כמש"ל אות ב'. א"כ כזה ודאי לכל הפחות הוי ספק אף לדעת מהר"ם כי אפשר י"ל דמהר"מ מודה לגמרי בכה"ג. וא"כ יש כאן ארבעה ספיקות. ומהריב"ל שם כתב דהוי ספק ספיקא הזכיר רק הספק הראשון משום פרש"י והספק השלישי שכתבתי משום דגם לר' יוסי דמתניתן וחכמים דברייתא הוי מגורשת ואינה מגורשת ותמיהני מדוע לא חשיב הספק העצום דגירסת הרי"ף והגאונים שהיא גירסת התוספתא:

קיצור. שיש כאן ד' ספיקות לצד הקולא ומהם ב' ספיקות שכל א' עדיף מספק תרי ותרי א"כ לא שייך בהו אוקמא אחזקת איסור לשוק וגם השני ספיקות הנשארים הם ג"כ ספיקות בריאים וחשובים: