ב

והתוספות כתבו דלעולם קאי אמהיום כו' היינו שיחול הגט שעה אחת כו' אע"ג דאמר מהיום לא מהיום ממש קאמר אלא כלומר מהיום שאני בעולם כ"כ התוספות בפרק כל הגט שם (ובדף ע"ג סע"ב) כתבו מהיום דקאמר היינו מחיים שדעתו לאחר הגט כל מה שיוכל כו' ובפ"ק דכתובות (ד"ט ע"ב) כתבו וז"ל כדמפרש בגמ' באומר מעת שאני בעולם פי' דהאי דאמר מהיום לא שיחול מיד אלא דעתו שיחול שעה אחת קודם מיתתו דהיינו מעת שהוא בעולם ולא אמר מהיום אלא למעוטי לאחר מיתה כלומר מאותו יום שאני בעולם יהי גט עכ"ל. והרא"ש פרק מי שאחזו סס"י ד' פי' מהיום יחול תנאי זה אם ימות שיחול הגט שעה אחת קודם למיתה ולשון זה אינו מובן מהו ענין חלות התנאי מהיום אם לומר שמהיום ממש מתחילין הגרושין ואינן נגמרים אלא שעה אחת קודם למיתה הרי מהר"ם בתשו' מיימוני דשייכי לה' גירושין סי' למ"ד כתב שאינן מתחילין כלל עד סמוך למיתה (הג"ה. ויש להעיר ממ"ש בתוס' פ"ק דב"מ (דט"ז סע"א) ד"ה קנויה ובשט"מ שם ובתוס' דיבמות (דצ"ג ע"א) ובקדושין (דס"ג א') ובחידושי הרשב"א שם דמובן דשם ג"כ הלשון מעכשיו אינו מעכשיו ממש לכל מילי יעו"ש ומ"מ לא דמי לכאן. עכ"ה). והר"ן פ' מש"א כ' דמהיום אם מתי ר"ל מהיום שמתי בו כלומר שעה אחת לפני מיתתו. ומהר"ם במרדכי פמש"א סי' ת"ל מפרש מהיום ע"ד התוס' וע"ד הרא"ש. ומחלק שם בין מהיום אם מתי ובין מהיום אם לא באתי כו' דשם למה יש לנו לעקור עיקר משמעו של מהיום כו' וחילוקו זה הוא מהתוספות דכתובות (ד"ט ע"ב) שם גבי והשתא מהיום דהכא כו' ויש להקשות על חילוקו זה כמשי"ת לקמן. והנה בחידושי הריטב"א כאן פרק כל הגט כ' פרש"י כו' וה"ל גט מההיא שעתא כו' אי לאו משום ברירה כו' ואינו נראה לי דא"כ בכל תנאי כו' אתיא כמ"ד יש ברירה כו' והנכון כמ"ד מעכשיו כו' לא שייך בו ברירה כו' אלא הכא כו' באומר מעת שאני בעולם כו' והיינו דשייך בזה ברירה כו'. דלאו דוקא שעה אחת כו' ולפעמים ב' או ג' ימים כו' כגון שנטרפה דעתו כו' עכ"ל. וק' דלקמן (דף ע"ג) מסיק הריטב"א נעשה כאומר כו' א"כ תשאר קושייתו דכאן דגיטין דשכ"מ איך הוי גיטא הלא בדאוריי' אין ברירה וראיתי בג"פ סי' קכ"ב ד"ה ומעתה אני אומר כ' ולהרמב"ן גופיה ניחא ליה דאיהו גריס וחכ"א מגורשת ובודאי דפוסק הכי כו' אמנם לדידן דאנו חוששין לגירסת וחכ"א מגורשת ואינה מגורשת כו' וכל שעה ושעה מספקא לן כו' ומסיק לתרץ דלא קיי"ל כסוגיא דפרק כל הגט. ולא ראה חידושי הריטב"א בשם הרמב"ן דאומר דשייך ברירה לא משום שאין אנו יודעים השעה אלא משום שהרי ב' בנ"א שמגרשין בענין זה הא' תהא מגורשת יום או יומים קודם מיתתו והאחד אינה מגורשת אלא שע"א קודם למיתתו כו' ע"ש. וא"כ אין לדחות כ"כ בפשיטות סוגיא דפרק כל הגט דשייך בזה ברירה למ"ד דאינה מגורשת מהיום ממש כ"א שעה אחת קודם מיתתו ע"כ היה נראה דדוקא באומר מהיום הוא דאמרינן דכוונתו מהיום שהוא בעולם ושייך בזה חששא דברירה אבל באומר מעכשיו ודאי אין להוציא דבריו מפשוטן דמשמעו משעת נתינה ממש ולכן א"צ לברירה וכן משמע קצת בחידושי הרמב"ן פרק כל הגט (דכ"ה) וז"ל ואיכא דמפרשי לה הכי לעולם מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי לרבנן דאמרי מגורשת לגמרי לאו משום ברירה הוא דאפי' כשת"ל אין ברירה הוי גיטא דהא מעכשיו חייל והא דמוכחינן מיהא דריה"ו אית ליה ברירה הוא משום דקיי"ל פמש"א דהיינו טעמא דריה"ו דאומר הרי היא כא"א דלא חל הגט מעכשיו משום שהאומר מהיום אם מתי כאומר מיום שמתי כלומר שעה אחת קודם מיתה כו' עכ"ל משמע רק במהיום אם מתי מפרשים מיום שמתי. אבל מעכשיו אם מתי חל הגט מעכשיו ממש ולכן הזכיר הרמב"ן בדברי רבנן מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי משום דלרבנן גם היום פירושו כמו מעכשיו ובדברי ריה"ו הזכיר רק מהיום אם מתי ולא מעכשיו אם מתי משום דריה"ו מפרש מהיום אם מתי כאומר מעת שאני בעולם דהיינו פי' מהיום אם מתי מיום שמתי וזה לא שייך במעכשיו אם מתי וכן אח"כ כשמסיק הרמב"ן דגם באומר מעת שאני בעולם לא שייך לברירה כתב דכמאן דאמר מעכשיו דמי וכ"כ הריטב"א במסקנא הרי משמע דבאומר מעכשיו אם מתי לכ"ע הפי' מעכשיו ממש ועמ"ש עוד בתשו' אחת דהחשש שמא נטרפה דעתו אין מוכרח לכל הפוסקים שנבדה חשש זה ובפרט שבשעת כתיבה וחתימה הי' ודאי בדעתו ע"כ י"ל זהו עוד סניף וטעם דאין שייך בכאן חשש דברירה ועיין בחידושי הרמב"ן ר"פ מש"א. ומ"מ לענין מעכשיו כן פסק בתשו' מהרשד"ם חאה"ע סי' מ"ה וסי' ע"ג ושהסכים עמו הרדב"ז וכתב לו אל תירא כי אתך אני כיון שהיה במעכשיו כו' הובא בכנה"ג סי' קמ"ה בהגה"ט סעיף ח'. אמנם הביא שם הרבה חולקים ע"ז דאין חילוק בין מהיום בין מעכשיו ומ"מ לפמ"ש ענין תנאי זה בסדר הגט סעיף רל"ב וז"ל וסיים על מנת שאם לא מת עד יום פלוני והוא בכלל לא יהא גט ואם מת קודם יום פלוני יהא גט מעכשיו כו' עכ"ל. א"כ כיון דאומר מעכשיו לבסוף לא שייך לומר דמעכשיו חל התנאי והגרושין אינן מתחילין אלא שע"א סמוך למיתתו דא"כ הכי הל"ל ואם מת קודם יום פלוני יהא גט שעה אחת קודם מיתתו כדאמר הלשון בגמרא גיטין (כ"ח א') דבשלמא באומר תחלה מעכשיו ואח"כ אם מת יש לפרש דמעכשיו קאי על חלות התנאי וכוונתו שיחול הגט מחיים. אבל כשאומר תחלה ואם מת קודם יום פלוני ואח"כ אומר יהא גט מעכשיו אין לו שום פירוש רק שהגט חל משעת נתינה ממש כן אמר לי הר"ר יצחק אייזיק מ"צ וד"צ דק' וויטעפסק. דאל"כ הל"ל יהא גט באותו יום שימות שע"א קודם למיתתו כנ"ל וכן מצאתי סברא זו בתוספות בכתובות פרק האשה שנפלו (דפ"ב ע"א) ד"ה הא דאמר מעכשיו ואע"ג דרב מספקא לי' באומר מעכשיו ולאחר למ"ד אי תנאה הוה או חזרה הוי כו' ועוד כיון דאמר מעכשיו לבסוף ליכא לספוקי במידי עכ"ל וכ"כ עוד ביבמות פרק האשה רבה (דצ"ג ע"א) ד"ה קנויה לך. וא"כ גם בנד"ז שמסיים ואם מת קודם יום פלוני יהא גט מעכשיו י"ל דגם למהר"מ וסיעתו אין כאן שום ספק דודאי מעכשיו ממש קאמר והגם שם דברי התוספות הוא לענין חזרה דלא שייך חזרה כיון דאומר מעכשיו לבסוף עכ"ז י"ל כן גם לענין נידון זה דאע"ג דמהר"ם כ' בתשו' מיימוני סי' למ"ד אבל הכא במעכשיו אם מתי אין דעתו שיחול מעכשיו ממש לפר"ת ור"י אלא שעה אחת קודם מיתתו. י"ל דדי לומר כן באומר תיבת מעכשיו בתחלה דתיבת מעכשיו סמוך ודבוק לתיבת אם מתי. אבל כשמסיים יהא גט מעכשיו משמע ודאי הפי' מעכשיו ממש ועוד ראי' לדבר ממ"ש במשנה פרק שבועות הפקדון (דל"ו ע"ב) ר' אליעזר אומר עד שיאמר שבועה באחרונה וע"ש בפרש"י דהשתא קיימא שבועה אכולהו. וי"ל דה"ל כמ"ש בתוספות פ"ק דכתובות (ד"ט ע"ב) ובשט"מ שם. אבל אם היו מפרשים שאם לא יחזור מן המלחמה שיחול הגט משעת נתינה דע"כ משעת נתינה קאמר שיהי' גט. וה"נ כשאומר אם ימות קודם יום פלוני יהיה גט מעכשיו י"ל דה"ל כמפרש שיחול הגט משעת נתינה:

קיצור שהתוספות מפרשים שאפילו באומר מהיום אם מתי הגט אינו חל לריה"ו אלא שעה אחת קודם מותו ויש קושיא ע"ז דא"כ שייך בזה חששא דברירה להרמב"ן ולכן צ"ל דיש לחלק בין מעכשיו ובין מהיום. מיהו האחרונים הוכיחו מתשו' מהר"מ דאין חילוק וחששא דברירה י"ל דאין שייך כאן כמ"ש הרמב"ן בסוף דבריו ואחריו הריטב"א ג"כ. ועכ"ז י"ל לפמ"ש הלשון בסדר הגט ואם מת קודם יום פלוני יהא גט מעכשיו מאחר דאומר מעכשיו לסוף ולא כמ"ש במשנה מעכשיו אם מת י"ל בזה אין פירוש אחר דמעכשיו ממש חל נתינת הגט וכן משמע ראיה לזה מהתוס' דיבמות (דצ"ג ע"א) ד"ה קנויה לך: